Acts 10
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And there was a certain man in Caesarea, named Cornelius, a centurion of that which is called the Italian band;
1ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃
2A religious man, and fearing God with all his house, giving much alms to the people, and always praying to God.
2והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃
3This man saw in a vision manifestly, about the ninth hour of the day, an angel of God coming in unto him, and saying to him: Cornelius.
3ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃
4And he, beholding him, being seized with fear, said: What is it, Lord? And he said to him: Thy prayers and thy alms are ascended for a memorial in the sight of God.
4ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃
5And now send men to Joppe, and call hither one Simon, who is surnamed Peter:
5ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃
6He lodgeth with one Simon a tanner, whose house is by the sea side. He will tell thee what thou must do.
6הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃
7And when the angel who spoke to him was departed, he called two of his household servants, and a soldier who feared the Lord, of them that were under him.
7וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃
8To whom when he had related all, he sent them to Joppe.
8ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃
9And on the next day, whilst they were going on their journey, and drawing nigh to the city, Peter went up to the higher parts of the house to pray, about the sixth hour.
9ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃
10And being hungry, he was desirous to taste somewhat. And as they were preparing, there came upon him an ecstasy of mind.
10והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃
11And he saw the heaven opened, and a certain vessel descending, as it were a great linen sheet let down by the four corners from heaven to the earth:
11וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃
12Wherein were all manner of fourfooted beasts, and creeping things of the earth, and fowls of the air.
12ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃
13And there came a voice to him: Arise, Peter; kill and eat.
13ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃
14But Peter said: Far be it from me; for I never did eat any thing that is common and unclean.
14ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃
15And the voice spoke to him again the second time: That which God hath cleansed, do not thou call common.
15ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃
16And this was done thrice; and presently the vessel was taken up into heaven.
16וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃
17Now, whilst Peter was doubting within himself, what the vision that he had seen should mean, behold the men who were sent from Cornelius, inquiring for Simon’s house, stood at the gate.
17ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃
18And when they had called, they asked, if Simon, who is surnamed Peter, were lodged there.
18ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃
19And as Peter was thinking of the vision, the Spirit said to him: Behold three men seek thee.
19ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃
20Arise, therefore, get thee down and go with them, doubting nothing: for I have sent them.
20לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃
21Then Peter, going down to the men, said: Behold, I am he whom you seek; what is the cause for which you are come?
21וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃
22Who said: Cornelius, a centurion, a just man, and one that feareth God, and having good testimony from all the nation of the Jews, received an answer of an holy angel, to send for thee into his house, and to hear words of thee.
22ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃
23Then bringing them in, he lodged them. And the day following he arose, and went with them: and some of the brethren from Joppe accompanied him.
23ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃
24And the morrow after, he entered into Caesarea. And Cornelius waited for them, having called together his kinsmen and special friends.
24ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃
25And it came to pass, that when Peter was come in, Cornelius came to meet him, Cornelius came to meet him, and falling at his feet adored.
25ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃
26But Peter lifted him up, saying: Arise, I myself also am a man.
26ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃
27And talking with him, he went in, and found many that were come together.
27וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃
28And he said to them: You know how abominable it is for a man that is a Jew, to keep company or to come unto one of another nation: but God hath shewed to me, to call no man common or unclean.
28ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃
29For which cause, making no doubt, I came when I was sent for. I ask, therefore, for what cause you have sent for me?
29ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃
30And Cornelius said: Four days ago, unto this hour, I was praying in my house, at the ninth hour, and behold a man stood before me in white apparel, and said:
30ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃
31Cornelius, thy prayer is heard, and thy alms are had in remembrance in the sight of God.
31ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃
32Send therefore to Joppe, and call hither Simon, who is surnamed Peter: he lodgeth in the house of Simon a tanner, by the sea side.
32ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃
33Immediately therefore I sent to thee: and thou hast done well in coming. Now therefore all we are present in thy sight, to hear all things whatsoever are commanded thee by the Lord.
33ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃
34And Peter opening his mouth, said: In very deed I perceive, that God is not a respecter of persons.
34ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃
35But in every nation, he that feareth him, and worketh justice, is acceptable to him.
35כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃
36God sent the word to the children of Israel, preaching peace by Jesus Christ: (he is Lord of all.)
36וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃
37You know the word which hath been published through all Judea: for it began from Galilee, after the baptism which John preached,
37אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃
38Jesus of Nazareth: how God anointed him with the Holy Ghost, and with power, who went about doing good, and healing all that were oppressed by the devil, for God was with him.
38את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃
39And we are witnesses of all things that he did in the land of the Jews and in Jerusalem, whom they killed, hanging him upon a tree.
39ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃
40Him God raised up the third day, and gave him to be made manifest,
40אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃
41Not to all the people, but to witnesses preordained by God, even to us, who did eat and drink with him after he arose again from the dead;
41לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃
42And he commanded us to preach to the people, and to testify that it is he who was appointed by God, to be judge of the living and of the dead.
42ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃
43To him all the prophets give testimony, that by his name all receive remission of sins, who believe in him.
43ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃
44While Peter was yet speaking these words, the Holy Ghost fell on all them that heard the word.
44עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃
45And the faithful of the circumcision, who came with Peter, were astonished, for that the grace of the Holy Ghost was poured out upon the Gentiles also.
45והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃
46For they heard them speaking with tongues, and magnifying God.
46כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃
47Then Peter answered: Can any man forbid water, that these should not be baptized, who have received the Holy Ghost, as well as we?
47ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃
48And he commanded them to be baptized in the name of the Lord Jesus Christ. Then they desired him to tarry with them some days.
48ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.