Acts 9
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And Saul, as yet breathing out threatenings and slaughter against the disciples of the Lord, went to the high priest,
1ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃
2And asked of him letters to Damascus, to the synagogues: that if he found any men and women of this way, he might bring them bound to Jerusalem.
2וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃
3And as he went on his journey, it came to pass that he drew nigh to Damascus; and suddenly a light from heaven shined round about him.
3ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃
4And falling on the ground, he heard a voice saying to him: Saul, Saul, why persecutest thou me?
4ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃
5Who said: Who art thou, Lord? And he: I am Jesus whom thou persecutest. It is hard for thee to kick against the goad.
5ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃
6And he trembling and astonished, said: Lord, what wilt thou have me to do?
6והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃
7And the Lord said to him: Arise, and go into the city, and there it shall be told thee what thou must do. Now the men who went in company with him, stood amazed, hearing indeed a voice, but seeing no man.
7והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃
8And Saul arose from the ground; and when his eyes were opened, he saw nothing. But they leading him by the hands, brought him to Damascus.
8ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃
9And he was there three days, without sight, and he did neither eat nor drink.
9ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃
10Now there was a certain disciple at Damascus, named Ananias. And the Lord said to him in a vision: Ananias. And he said: Behold I am here, Lord.
10ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃
11And the Lord said to him: Arise, and go into the street that is called Stait, and seek in the house of Judas, one named Saul of Tarsus. For behold he prayeth.
11ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃
12(And he saw a man named Ananias coming in, and putting his hands upon him, that he might receive his sight.)
12וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃
13But Ananias answered: Lord, I have heard by many of this man, how much evil he hath done to thy saints in Jerusalem.
13ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃
14And here he hath authority from the chief priests to bind all that invoke thy name.
14וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃
15And the Lord said to him: Go thy way; for this man is to me a vessel of election, to carry my name before the Gentiles, and kings, and the children of Israel.
15ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃
16For I will shew him how great things he must suffer for my name’s sake.
16כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃
17And Ananias went his way, and entered into the house. And laying his hands upon him, he said: Brother Saul, the Lord Jesus hath sent me, he that appeared to thee in the way as thou camest; that thou mayest receive thy sight, and be filled with the Holy Ghost.
17וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃
18And immediately there fell from his eyes as it were scales, and he received his sight; and rising up, he was baptized.
18וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃
19And when he had taken meat, he was strengthened. And he was with the disciples that were at Damascus, for some days.
19ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃
20And immediately he preached Jesus in the synagogues, that he is the Son of God.
20וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃
21And all that heard him, were astonished, and said: Is not this he who persecuted in Jerusalem those that called upon this name: and came hither for that intent, that he might carry them bound to the chief priests?
21וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃
22But Saul increased much more in strength, and confounded the Jews who dwelt at Damascus, affirming that this is the Christ.
22ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃
23And when many days were passed, the Jews consulted together to kill him.
23ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃
24But their laying in wait was made known to Saul. And they watched the gates also day and night, that they might kill him.
24ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃
25But the disciples taking him in the night, conveyed him away by the wall, letting him down in a basket.
25ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃
26And when he was come into Jerusalem, he essayed to join himself to the disciples; and they all were afraid of him, not believing that he was a disciple.
26ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃
27But Barnabas took him, and brought him to the apostles, and told them how he had seen the Lord, and that he had spoken to him; and how in Damascus he had dealt confidently in the name of Jesus.
27ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃
28And he was with them coming in and going out in Jerusalem, and dealing confidently in the name of the Lord.
28ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃
29He spoke also to the Gentiles, and disputed with the Greeks; but they sought to kill him.
29ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃
30Which when the brethren had known, they brought him down to Caesarea, and sent him away to Tarsus.
30וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃
31Now the church had peace throughout all Judea, and Galilee, and Samaria; and was edified, walking in the fear of the Lord, and was filled with the consolation of the Holy Ghost.
31ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃
32And it came to pass that Peter, as he passed through, visiting all, came to the saints who dwelt at Lydda.
32ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃
33And he found there a certain man named Eneas, who had kept his bed for eight years, who was ill of the palsy.
33וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃
34And Peter said to him: Eneas, the Lord Jesus Christ healeth thee: arise, and make thy bed. And immediately he arose.
34ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃
35And all that dwelt at Lydda and Saron, saw him: who were converted to the Lord.
35ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃
36And in Joppe there was a certain disciple named Tabitha, which by interpretation is called Dorcas. This woman was full of good works and almsdeeds which she did.
36ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃
37And it came to pass in those days that she was sick, and died. Whom when they had washed, they laid her in an upper chamber.
37ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃
38And forasmuch as Lydda was nigh to Joppe, the disciples hearing that Peter was there, sent unto him two men, desiring him that he would not be slack to come unto them.
38ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃
39And Peter rising up, went with them. And when he was come, they brought him into the upper chamber. And all the widows stood about him weeping, and shewing him the coats and garments which Dorcas made them.
39ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃
40And they all being put forth, Peter kneeling down prayed, and turning to the body, he said: Tabitha, arise. And she opened her eyes; and seeing Peter, she sat up.
40ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃
41And giving her his hand, he lifted her up. And when he had called the saints and the widows, he presented her alive.
41וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃
42And it was made known throughout all Joppe; and many believed in the Lord.
42ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃
43And it came to pass, that he abode many days in Joppe, with one Simon a tanner.
43ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.