Kazatel 3
Kralice Bible (1613)Translation
Kralice Bible (1613)
Modern Hebrew Bible
1Všeliká věc má jistý čas, a každé předsevzetí pod nebem svou chvíli.
1לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃
2Jest čas rození i čas umírání, čas sázení a čas vykopání, což vsazeno bývá;
2עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃
3Èas mordování a čas hojení, čas boření a čas stavení;
3עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃
4Èas pláče a čas smíchu, čas smutku a čas proskakování;
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃
5Èas rozmítání kamení a čas shromažďování kamení, čas objímání a čas vzdálení se od objímání;
5עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃
6Èas hledání a čas ztracení, čas chování a čas zavržení;
6עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃
7Èas roztrhování a čas sšívání, čas mlčení a čas mluvení;
7עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃
8Èas milování a čas nenávidění, čas boje a čas pokoje.
8עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃
9Co tedy má ten, kdo práci vede, z toho, o čemž pracuje?
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
10Viděl jsem zaměstknání, kteréž dal Bůh synům lidským, aby se jím trápili.
10ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
11Sám všecko činí ušlechtile časem svým, nýbrž i žádost světa dal v srdce jejich, aby nestihal člověk díla toho, kteréž dělá Bůh, ani počátku ani konce.
11את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃
12Odtud seznávám, že nic lepšího nemají, než aby se veselili, a činili dobře v životě svém,
12ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
13Ač i to, když všeliký člověk jí a pije, a užívá dobrých věcí ze všelijaké práce své, jest dar Boží.
13וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃
14Znám, že cožkoli činí Bůh, to trvá na věky; nemůže se k tomu nic přidati, ani od toho co odjíti. A činí to Bůh, aby se báli oblíčeje jeho.
14ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃
15To, což bylo, i nyní jest, a což bude, již bylo; nebo Bůh obnovuje to, což pominulo.
15מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃
16Přesto viděl jsem ještě pod sluncem na místě soudu bezbožnost, a na místě spravedlnosti nespravedlnost.
16ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃
17I řekl jsem v srdci svém: Budeť Bůh spravedlivého i bezbožného souditi; nebo tam bude čas každému předsevzetí i každému skutku.
17אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃
18Řekl jsem v srdci svém o způsobu synů lidských, že jim ukázal Bůh, aby viděli, že jsou podobni hovadům.
18אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃
19Případnost synů lidských a případnost hovad jest případnost jednostejná. Jakož umírá ono, tak umírá i on, a dýchání jednostejné všickni mají, aniž co napřed má člověk před hovadem; nebo všecko jest marnost.
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
20Obé to jde k místu jednomu; obé jest z prachu, obé také zase navracuje se do prachu.
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
21Kdo to zná, že duch synů lidských vstupuje zhůru, a duch hovadí že sstupuje pod zemi?
21מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
22Protož spatřil jsem, že nic není lepšího, než veseliti se člověku v skutcích svých, poněvadž to jest podíl jeho. Nebo kdo jej k tomu přivede, aby poznati mohl to, což jest budoucího po něm?
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.