Ecclesiastes 3
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1[Omnia tempus habent, et suis spatiis transeunt universa sub cælo.
1לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃
2Tempus nascendi, et tempus moriendi; tempus plantandi, et tempus evellendi quod plantatum est.
2עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃
3Tempus occidendi, et tempus sanandi; tempus destruendi, et tempus ædificandi.
3עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃
4Tempus flendi, et tempus ridendi; tempus plangendi, et tempus saltandi.
4עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃
5Tempus spargendi lapides, et tempus colligendi, tempus amplexandi, et tempus longe fieri ab amplexibus.
5עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃
6Tempus acquirendi, et tempus perdendi; tempus custodiendi, et tempus abjiciendi.
6עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃
7Tempus scindendi, et tempus consuendi; tempus tacendi, et tempus loquendi.
7עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃
8Tempus dilectionis, et tempus odii; tempus belli, et tempus pacis.]
8עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃
9[Quid habet amplius homo de labore suo?
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
10Vidi afflictionem quam dedit Deus filiis hominum, ut distendantur in ea.
10ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
11Cuncta fecit bona in tempore suo, et mundum tradidit disputationi eorum, ut non inveniat homo opus quod operatus est Deus ab initio usque ad finem.
11את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃
12Et cognovi quod non esset melius nisi lætari, et facere bene in vita sua;
12ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃
13omnis enim homo qui comedit et bibit, et videt bonum de labore suo, hoc donum Dei est.
13וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃
14Didici quod omnia opera quæ fecit Deus perseverent in perpetuum; non possumus eis quidquam addere, nec auferre, quæ fecit Deus ut timeatur.
14ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃
15Quod factum est, ipsum permanet; quæ futura sunt jam fuerunt, et Deus instaurat quod abiit.]
15מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃
16[Vidi sub sole in loco judicii impietatem, et in loco justitiæ iniquitatem:
16ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃
17et dixi in corde meo: Justum et impium judicabit Deus, et tempus omnis rei tunc erit.
17אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃
18Dixi in corde meo de filiis hominum, ut probaret eos Deus, et ostenderet similes esse bestiis.
18אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃
19Idcirco unus interitus est hominis et jumentorum, et æqua utriusque conditio. Sicut moritur homo, sic et illa moriuntur. Similiter spirant omnia, et nihil habet homo jumento amplius: cuncta subjacent vanitati,
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
20et omnia pergunt ad unum locum. De terra facta sunt, et in terram pariter revertuntur.
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
21Quis novit si spiritus filiorum Adam ascendat sursum, et si spiritus jumentorum descendat deorsum?
21מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
22Et deprehendi nihil esse melius quam lætari hominem in opere suo, et hanc esse partem illius. Quis enim eum adducet ut post se futura cognoscat?]
22וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.