Iohannem 11
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Erat autem quidam languens Lazarus a Bethania, de castello Mariæ et Marthæ sororis ejus.
1ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃
2(Maria autem erat quæ unxit Dominum unguento, et extersit pedes ejus capillis suis: cujus frater Lazarus infirmabatur.)
2היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃
3Miserunt ergo sorores ejus ad eum dicentes: Domine, ecce quem amas infirmatur.
3ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃
4Audiens autem Jesus dixit eis: Infirmitas hæc non est ad mortem, sed pro gloria Dei, ut glorificetur Filius Dei per eam.
4וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃
5Diligebat autem Jesus Martham, et sororem ejus Mariam, et Lazarum.
5וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃
6Ut ergo audivit quia infirmabatur, tunc quidem mansit in eodem loco duobus diebus;
6ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
7deinde post hæc dixit discipulis suis: Eamus in Judæam iterum.
7מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃
8Dicunt ei discipuli: Rabbi, nunc quærebant te Judæi lapidare, et iterum vadis illuc?
8ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃
9Respondit Jesus: Nonne duodecim sunt horæ diei? Si quis ambulaverit in die, non offendit, quia lucem hujus mundi videt:
9ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃
10si autem ambulaverit in nocte, offendit, quia lux non est in eo.
10אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃
11Hæc ait, et post hæc dixit eis: Lazarus amicus noster dormit: sed vado ut a somno excitem eum.
11כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
12Dixerunt ergo discipuli ejus: Domine, si dormit, salvus erit.
12ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
13Dixerat autem Jesus de morte ejus: illi autem putaverunt quia de dormitione somni diceret.
13וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃
14Tunc ergo Jesus dixit eis manifeste: Lazarus mortuus est:
14אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
15et gaudeo propter vos, ut credatis, quoniam non eram ibi, sed eamus ad eum.
15ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃
16Dixit ergo Thomas, qui dicitur Didymus, ad condiscipulos: Eamus et nos, ut moriamur cum eo.
16ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃
17Venit itaque Jesus: et invenit eum quatuor dies jam in monumento habentem.
17ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
18(Erat autem Bethania juxta Jerosolymam quasi stadiis quindecim.)
18ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
19Multi autem ex Judæis venerant ad Martham et Mariam, ut consolarentur eas de fratre suo.
19ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃
20Martha ergo ut audivit quia Jesus venit, occurrit illi: Maria autem domi sedebat.
20ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃
21Dixit ergo Martha ad Jesum: Domine, si fuisses hic, frater meus non fuisset mortuus:
21ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
22sed et nunc scio quia quæcumque poposceris a Deo, dabit tibi Deus.
22וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃
23Dicit illi Jesus: Resurget frater tuus.
23ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃
24Dicit ei Martha: Scio quia resurget in resurrectione in novissimo die.
24ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃
25Dixit ei Jesus: Ego sum resurrectio et vita: qui credit in me, etiam si mortuus fuerit, vivet:
25ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃
26et omnis qui vivit et credit in me, non morietur in æternum. Credis hoc?
26וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃
27Ait illi: Utique Domine, ego credidi quia tu es Christus, Filius Dei vivi, qui in hunc mundum venisti.
27ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃
28Et cum hæc dixisset, abiit, et vocavit Mariam sororem suam silentio, dicens: Magister adest, et vocat te.
28ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃
29Illa ut audivit, surgit cito, et venit ad eum;
29היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃
30nondum enim venerat Jesus in castellum: sed erat adhuc in illo loco, ubi occurrerat ei Martha.
30וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃
31Judæi ergo, qui erant cum ea in domo, et consolabantur eam, cum vidissent Mariam quia cito surrexit, et exiit, secuti sunt eam dicentes: Quia vadit ad monumentum, ut ploret ibi.
31והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
32Maria ergo, cum venisset ubi erat Jesus, videns eum, cecidit ad pedes ejus, et dicit ei: Domine, si fuisses hic, non esset mortuus frater meus.
32ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
33Jesus ergo, ut vidit eam plorantem, et Judæos, qui venerant cum ea, plorantes, infremuit spiritu, et turbavit seipsum,
33ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
34et dixit: Ubi posuistis eum? Dicunt ei: Domine, veni, et vide.
34ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
35Et lacrimatus est Jesus.
35ויבך ישוע׃
36Dixerunt ergo Judæi: Ecce quomodo amabat eum.
36ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃
37Quidam autem ex ipsis dixerunt: Non poterat hic, qui aperuit oculos cæci nati, facere ut hic non moreretur?
37ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃
38Jesus ergo rursum fremens in semetipso, venit ad monumentum. Erat autem spelunca, et lapis superpositus erat ei.
38ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃
39Ait Jesus: Tollite lapidem. Dicit ei Martha, soror ejus qui mortuus fuerat: Domine, jam fœtet, quatriduanus est enim.
39ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃
40Dicit ei Jesus: Nonne dixi tibi quoniam si credideris, videbis gloriam Dei?
40ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃
41Tulerunt ergo lapidem: Jesus autem, elevatis sursum oculis, dixit: Pater, gratias ago tibi quoniam audisti me.
41וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃
42Ego autem sciebam quia semper me audis, sed propter populum qui circumstat, dixi: ut credant quia tu me misisti.
42ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃
43Hæc cum dixisset, voce magna clamavit: Lazare, veni foras.
43ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃
44Et statim prodiit qui fuerat mortuus, ligatus pedes, et manus institis, et facies illius sudario erat ligata. Dixit eis Jesus: Solvite eum et sinite abire.
44ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
45Multi ergo ex Judæis, qui venerant ad Mariam, et Martham, et viderant quæ fecit Jesus, crediderunt in eum.
45ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃
46Quidam autem ex ipsis abierunt ad pharisæos, et dixerunt eis quæ fecit Jesus.
46ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃
47Collegerunt ergo pontifices et pharisæi concilium, et dicebant: Quid faciamus, quia hic homo multa signa facit?
47אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃
48Si dimittimus eum sic, omnes credent in eum, et venient Romani, et tollent nostrum locum, et gentem.
48אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃
49Unus autem ex ipsis, Caiphas nomine, cum esset pontifex anni illius, dixit eis: Vos nescitis quidquam,
49ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃
50nec cogitatis quia expedit vobis ut unus moriatur homo pro populo, et non tota gens pereat.
50אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃
51Hoc autem a semetipso non dixit: sed cum esset pontifex anni illius, prophetavit, quod Jesus moriturus erat pro gente,
51וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃
52et non tantum pro gente, sed ut filios Dei, qui erant dispersi, congregaret in unum.
52ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃
53Ab illo ergo die cogitaverunt ut interficerent eum.
53ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃
54Jesus ergo jam non in palam ambulabat apud Judæos, sed abiit in regionem juxta desertum, in civitatem quæ dicitur Ephrem, et ibi morabatur cum discipulis suis.
54על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃
55Proximum autem erat Pascha Judæorum, et ascenderunt multi Jerosolymam de regione ante Pascha, ut sanctificarent seipsos.
55ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃
56Quærebant ergo Jesum, et colloquebantur ad invicem, in templo stantes: Quid putatis, quia non venit ad diem festum? Dederant autem pontifices et pharisæi mandatum ut si quis cognoverit ubi sit, indicet, ut apprehendant eum.
56ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃
no verse 57 in this text
57והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.