Evangelo Di S. Giovanni 11
Diodati Bibbia 1885Translation
Diodati Bibbia 1885
Modern Hebrew Bible
1OR v'era un certo Lazaro, di Betania, del castello di Maria, e di Marta, sua sorella, il quale era infermo.
1ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃
2(Or Maria era quella che unse d'olio odorifero il Signore, ed asciugò i suoi piedi co' suoi capelli; della quale il fratello Lazaro era infermo.)
2היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃
3Le sorelle adunque mandarono a dire a Gesù: Signore, ecco, colui che tu ami è infermo.
3ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃
4E Gesù, udito ciò , disse: Questa infermità non è a morte, ma per la gloria di Dio, acciocchè il Figliuol di Dio sia glorificato per essa.
4וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃
5Or Gesù amava Marta, e la sua sorella, e Lazaro.
5וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃
6Come dunque egli ebbe inteso ch'egli era infermo, dimorò ancora nel luogo ove egli era due giorni.
6ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
7Poi appresso disse a' suoi discepoli: Andiam di nuovo in Giudea.
7מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃
8I discepoli gli dissero: Maestro, i Giudei pur ora cercavan di lapidarti, e tu vai di nuovo là?
8ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃
9Gesù rispose: Non vi son eglino dodici ore del giorno? se alcuno cammina di giorno, non s'intoppa, perciocchè vede la luce di questo mondo.
9ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃
10Ma, se alcuno cammina di notte, s'intoppa, perciocchè egli non ha luce.
10אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃
11Egli disse queste cose; e poi appresso disse loro: Lazaro, nostro amico, dorme; ma io vo per isvegliarlo.
11כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃
12Laonde i suoi discepoli dissero: Signore, se egli dorme, sarà salvo.
12ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃
13Or Gesù avea detto della morte di esso; ma essi pensavano ch'egli avesse detto del dormir del sonno.
13וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃
14Allora adunque Gesù disse loro apertamente: Lazaro è morto.
14אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
15E per voi, io mi rallegro che io non v'era, acciocchè crediate; ma andiamo a lui.
15ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃
16Laonde Toma, detto Didimo, disse a' discepoli, suoi compagni: Andiamo ancor noi, acciocchè muoiamo con lui.
16ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃
17Gesù adunque, venuto, trovò che Lazaro era già da quattro giorni nel monumento.
17ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃
18Or Betania era vicin di Gerusalemme intorno a quindici stadi.
18ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
19E molti dei Giudei eran venuti a Marta, e Maria, per consolarle del lor fratello.
19ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃
20Marta adunque, come udì che Gesù veniva, gli andò incontro, ma Maria sedeva in casa.
20ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃
21E Marta disse a Gesù: Signore, se tu fossi stato qui, il mio fratello non sarebbe morto.
21ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
22Ma pure, io so ancora al presente che tutto ciò che tu chiederai a Dio, egli te lo darà.
22וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃
23Gesù le disse: Il tuo fratello risusciterà.
23ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃
24Marta gli disse: Io so ch'egli risusciterà nella risurrezione, nell'ultimo giorno.
24ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃
25Gesù le disse: Io son la risurrezione e la vita; chiunque crede in me, benchè sia morto, viverà.
25ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃
26E chiunque vive, e crede in me, non morrà giammai in eterno. Credi tu questo?
26וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃
27Ella gli disse: Sì, Signore; io credo che tu sei il Cristo, il Figliuol di Dio, che avea da venire al mondo.
27ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃
28E, detto questo, se ne andò, e chiamò di nascosto Maria, sua sorella, dicendo: Il Maestro è qui, e ti chiama.
28ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃
29Essa, come ebbe ciò udito, si levò prestamente, e venne a lui.
29היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃
30(Or Gesù non era ancor giunto nel castello; ma era nel luogo ove Marta l'avea incontrato.)
30וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃
31Laonde i Giudei ch'eran con lei in casa, e la consolavano, veggendo che Maria s'era levata in fretta, ed era uscita fuori, la seguitarono, dicendo: Ella se ne va al monumento, per pianger quivi.
31והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
32Maria adunque, quando fu venuta là ove era Gesù, vedutolo, gli si gittò ai piedi, dicendogli: Signore, se tu fossi stato qui, il mio fratello non sarebbe morto.
32ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
33Gesù adunque, come vide che ella, e i Giudei ch'eran venuti con lei, piangevano, fremè nello spirito, e si conturbò.
33ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃
34E disse: Ove l'avete voi posto? Essi gli dissero: Signore, vieni, e vedi.
34ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃
35E Gesù lagrimò.
35ויבך ישוע׃
36Laonde i Giudei dicevano: Ecco, come l'amava!
36ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃
37Ma alcuni di loro dissero: Non poteva costui, che aperse gli occhi al cieco, fare ancora che costui non morisse?
37ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃
38Laonde Gesù, fremendo di nuovo in sè stesso, venne al monumento; or quello era una grotta, e v'era una pietra posta disopra.
38ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃
39E Gesù disse: Togliete via la pietra. Ma Marta, la sorella del morto, disse: Signore, egli pute già; perciocchè egli è morto già da quattro giorni.
39ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃
40Gesù le disse: Non t'ho io detto che, se tu credi, tu vedrai la gloria di Dio?
40ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃
41Essi adunque tolsero via la pietra dal luogo ove il morto giaceva. E Gesù, levati in alto gli occhi, disse: Padre, io ti ringrazio che tu mi hai esaudito.
41וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃
42Or ben sapeva io che tu sempre mi esaudisci; ma io ho detto ciò per la moltitudine qui presente, acciocchè credano che tu mi hai mandato.
42ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃
43E detto questo, gridò con gran voce: Lazaro, vieni fuori.
43ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃
44E il morto uscì, avendo le mani e i piedi fasciati, e la faccia involta in uno sciugatoio. Gesù disse loro: Scioglietelo, e lasciate lo andare.
44ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
45Laonde molti de' Giudei che eran venuti a Maria, vedute tutte le cose che Gesù avea fatte, credettero in lui.
45ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃
46MA alcuni di loro andarono a' Farisei, e disser loro le cose che Gesù avea fatte.
46ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃
47E perciò i principali sacerdoti, e i Farisei, raunarono il concistoro, e dicevano: Che facciamo? quest'uomo fa molti miracoli.
47אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃
48Se noi lo lasciamo così, tutti crederanno in lui, e i Romani verranno, e distruggeranno e il nostro luogo, e la nostra nazione.
48אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃
49Ed un di loro, cioè Caiafa, ch'era sommo sacerdote di quell'anno, disse loro: Voi non avete alcun conoscimento;
49ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃
50e non considerate ch'egli ci giova che un uomo muoia per lo popolo, e che tutta la nazione non perisca.
50אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃
51Or egli non disse questo da sè stesso; ma, essendo sommo sacerdote di quell'anno, profetizzò che Gesù morrebbe per la nazione;
51וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃
52e non solo per quella nazione, ma ancora per raccogliere in uno i figliuoli di Dio dispersi.
52ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃
53Da quel giorno adunque presero insieme consiglio d'ucciderlo.
53ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃
54Laonde Gesù non andava più apertamente attorno tra i Giudei; ma se ne andò di là nella contrada vicina del deserto, in una città detta Efraim, e quivi se ne stava co' suoi discepoli.
54על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃
55Or la pasqua de' Giudei era vicina; e molti di quella contrada salirono in Gerusalemme, innanzi la pasqua, per purificarsi.
55ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃
56Cercavano adunque Gesù; ed essendo nel tempio, dicevano gli uni agli altri: Che vi par egli? non verrà egli alla festa?
56ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃
57Or i principali sacerdoti, e i Farisei avean dato ordine che, se alcuno sapeva ove egli fosse, lo significasse, acciocchè lo pigliassero.
57והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.