Klagelieder 5
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Gedenke, HERR, wie es uns geht; schaue und siehe an unsre Schmach!
1זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
2Unser Erbe ist den Fremden zuteil geworden und unsre Häuser den Ausländern.
2נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
3Wir sind Waisen und haben keinen Vater; unsre Mütter sind Witwen.
3יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
4Unser Wasser müssen wir um Geld trinken; unser Holz muß man bezahlt bringen lassen.
4מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
5Man treibt uns über Hals; und wenn wir schon müde sind, läßt man uns doch keine Ruhe.
5על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
6Wir haben uns müssen Ägypten und Assur ergeben, auf daß wir Brot satt zu essen haben.
6מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃
7Unsre Väter haben gesündigt und sind nicht mehr vorhanden, und wir müssen ihre Missetaten entgelten.
7אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃
8Knechte herrschen über uns, und ist niemand, der uns von ihrer Hand errette.
8עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
9Wir müssen unser Brot mit Gefahr unsers Lebens holen vor dem Schwert in der Wüste.
9בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
10Unsre Haut ist verbrannt wie in einem Ofen vor dem greulichen Hunger.
10עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
11Sie haben die Weiber zu Zion geschwächt und die Jungfrauen in den Städten Juda's.
11נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
12Die Fürsten sind von ihnen gehenkt, und die Person der Alten hat man nicht geehrt.
12שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
13Die Jünglinge haben Mühlsteine müssen tragen und die Knaben über dem Holztragen straucheln.
13בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃
14Es sitzen die Alten nicht mehr unter dem Tor, und die Jünglinge treiben kein Saitenspiel mehr.
14זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃
15Unsers Herzens Freude hat ein Ende; unser Reigen ist in Wehklagen verkehrt.
15שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃
16Die Krone unsers Hauptes ist abgefallen. O weh, daß wir so gesündigt haben!
16נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
17Darum ist auch unser Herz betrübt, und unsre Augen sind finster geworden
17על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
18um des Berges Zion willen, daß er so wüst liegt, daß die Füchse darüber laufen.
18על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃
19Aber du, HERR, der du ewiglich bleibst und dein Thron für und für,
19אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃
20warum willst du unser so gar vergessen und uns lebenslang so gar verlassen?
20למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
21Bringe uns, HERR, wieder zu dir, daß wir wieder heimkommen; erneuere unsre Tage wie vor alters!
21השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃
22Denn du hast uns verworfen und bist allzusehr über uns erzürnt.
22כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.