Jan 10
Kralice Bible (1613)Translation
Kralice Bible (1613)
Modern Hebrew Bible
1Amen, amen pravím vám: Kdož nevchází dveřmi do ovčince ovcí, ale vchází jinudy, ten zloděj jest a lotr.
1אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃
2Ale kdož vchází dveřmi, pastýř jest ovcí.
2ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃
3Tomuť vrátný otvírá, a ovce hlas jeho slyší, a on svých vlastních ovec ze jména povolává, a vyvodí je.
3לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃
4A jakž ovce své vlastní ven vypustí, před nimi jde, a ovce jdou za ním; nebo znají hlas jeho.
4ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃
5Ale cizího nikoli následovati nebudou, ale utekou od něho; nebo neznají hlasů cizích.
5ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃
6To přísloví pověděl jim Ježíš, ale oni nevěděli, co by to bylo, což jim mluvil.
6המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃
7Tedy opět řekl jim Ježíš: Amen, amen pravím vám: Že já jsem dveře ovcí.
7ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃
8Všickni, kolikož jich koli přede mnou přišlo, zloději jsou a lotři, ale neslyšely jich ovce.
8כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃
9Já jsem dveře. Skrze mne všel-li by kdo, spasen bude, a vejde i vyjde, a pastvu nalezne.
9אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃
10Zloděj nepřichází, jediné aby kradl a mordoval a hubil; já jsem přišel, aby život měly, a hojně aby měly.
10הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃
11Já jsem ten pastýř dobrý. Dobrý pastýř duši svou pokládá za ovce.
11אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃
12Ale nájemník a ten, kterýž není pastýř, jehož nejsou ovce vlastní, vida vlka, an jde, i opouští ovce i utíká, a vlk lapá a rozhání ovce.
12והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃
13Nájemník pak utíká; nebo nájemník jest, a nemá péče o ovce.
13השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃
14Já jsem ten dobrý pastýř, a známť ovce své, a znajíť mne mé.
14אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃
15Jakož mne zná Otec, tak i já znám Otce, a duši svou pokládám za ovce.
15כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃
16A mámť i jiné ovce, kteréž nejsou z tohoto ovčince. I tyť musím přivésti, a hlas můj slyšeti budou. A budeť jeden ovčinec a jeden pastýř.
16וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃
17Protož mne Otec miluje, že já pokládám duši svou, abych ji zase vzal.
17על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃
18Nižádnýť jí nebéře ode mne, ale já pokládám ji sám od sebe. Mám moc položiti ji, a mám moc zase vzíti ji. To přikázání vzal jsem od Otce svého.
18ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃
19Tedy stala se opět různice mezi Židy pro ty řeči.
19ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃
20A pravili mnozí z nich: Ïábelství má a blázní. Co ho posloucháte?
20ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃
21Jiní pravili: Tato slova nejsou ďábelství majícího. Zdaliž ďábelství může slepých oči otvírati?
21ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃
22I bylo posvícení v Jeruzalémě, a zima byla.
22ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃
23I procházel se Ježíš v chrámě po síňci Šalomounově.
23ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
24Tedy obstoupili jej Židé, a řekli jemu: Dokudž duši naši držíš? Jestliže jsi ty Kristus, pověz nám zjevně.
24ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃
25Odpověděl jim Ježíš: Pověděl jsem vám, a nevěříte. Skutkové, kteréž já činím ve jménu Otce svého, tiť svědectví vydávají o mně.
25ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃
26Ale vy nevěříte, nebo nejste z ovcí mých, jakož jsem vám pověděl.
26אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃
27Nebo ovce mé hlas můj slyší, a já je znám, a následujíť mne.
27צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃
28A jáť život věčný dávám jim, a nezahynouť na věky, aniž jich kdo vytrhne z ruky mé.
28ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃
29Otec můj, kterýž mi je dal, většíť jest nade všecky, a žádnýť jich nemůže vytrhnouti z ruky Otce mého.
29האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃
30Já a Otec jedno jsme.
30אני ואבי אחד אנחנו׃
31Tedy zchápali opět kamení Židé, aby jej kamenovali.
31אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃
32Odpověděl jim Ježíš: Mnohé dobré skutky ukázal jsem vám od Otce svého. Pro který z těch skutků kamenujete mne?
32ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃
33Odpověděli jemu Židé, řkouce: Pro dobrý skutek tebe nekamenujeme, ale pro rouhání, totiž že ty, člověk jsa, děláš se Bohem.
33ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃
34Odpověděl jim Ježíš: Však psáno jest v Zákoně vašem: Já jsem řekl: Bohové jste.
34ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃
35Poněvadž ty nazval bohy, k nimžto řeč Boží stala se, a nemůžeť zrušeno býti Písmo,
35הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃
36Kterakž tedy o mně, kteréhož posvětil Otec a poslal na svět, vy pravíte, že se rouhám, že jsem řekl: Syn Boží jsem?
36ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃
37Nečiním-liť skutků Otce svého, nevěřte mi.
37אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃
38Pakliť činím, tedy byste pak mně nevěřili, aspoň skutkům věřte, abyste poznali a věřili, že Otec ve mně jest, a já v něm.
38ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃
39Tedy opět hledali ho jíti, ale on vyšel z rukou jejich.
39אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃
40I odšel opět za Jordán na to místo, kdež nejprv Jan křtil, a pozůstal tam.
40וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃
41I přišli k němu mnozí, a pravili: Jan zajisté žádného divu neučinil, ale všecko, cožkoli mluvil Jan o tomto, pravé bylo.
41ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃
42A mnozí tam uvěřili v něho.
42ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.