Genesis 41
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Post duos annos vidit Pharao somnium. Putabat se stare super fluvium,
1ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃
2de quo ascendebant septem boves, pulchræ et crassæ nimis: et pascebantur in locis palustribus.
2והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃
3Aliæ quoque septem emergebant de flumine, fœdæ confectæque macie: et pascebantur in ipsa amnis ripa in locis virentibus:
3והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃
4devoraveruntque eas, quarum mira species et habitudo corporum erat. Expergefactus Pharao,
4ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃
5rursum dormivit, et vidit alterum somnium: septem spicæ pullulabant in culmo uno plenæ atque formosæ:
5ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃
6aliæ quoque totidem spicæ tenues, et percussæ uredine oriebantur,
6והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃
7devorantes omnium priorum pulchritudinem. Evigilans Pharao post quietem,
7ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃
8et facto mane, pavore perterritus, misit ad omnes conjectores Ægypti, cunctosque sapientes, et accersitis narravit somnium, nec erat qui interpretaretur.
8ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃
9Tunc demum reminiscens pincernarum magister, ait: Confiteor peccatum meum:
9וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃
10iratus rex servis suis, me et magistrum pistorum retrudi jussit in carcerem principis militum:
10פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃
11ubi una nocte uterque vidimus somnium præsagum futurorum.
11ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃
12Erat ibi puer hebræus, ejusdem ducis militum famulus: cui narrantes somnia,
12ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃
13audivimus quidquid postea rei probavit eventus; ego enim redditus sum officio meo, et ille suspensus est in cruce.
13ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃
14Protinus ad regis imperium eductum de carcere Joseph totonderunt: ac veste mutata obtulerunt ei.
14וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃
15Cui ille ait: Vidi somnia, nec est qui edisserat: quæ audivi te sapientissime conjicere.
15ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃
16Respondit Joseph: Absque me Deus respondebit prospera Pharaoni.
16ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃
17Narravit ergo Pharao quod viderat: Putabam me stare super ripam fluminis,
17וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃
18et septem boves de amne conscendere, pulchras nimis, et obesis carnibus: quæ in pastu paludis virecta carpebant.
18והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃
19Et ecce, has sequebantur aliæ septem boves, in tantum deformes et macilentæ, ut numquam tales in terra Ægypti viderim:
19והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃
20quæ, devoratis et consumptis prioribus,
20ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃
21nullum saturitatis dedere vestigium: sed simili macie et squalore torpebant. Evigilans, rursus sopore depressus,
21ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃
22vidi somnium. Septem spicæ pullulabant in culmo uno plenæ atque pulcherrimæ.
22וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃
23Aliæ quoque septem tenues et percussæ uredine, oriebantur e stipula:
23והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃
24quæ priorum pulchritudinem devoraverunt. Narravi conjectoribus somnium, et nemo est qui edisserat.
24ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃
25Respondit Joseph: Somnium regis unum est: quæ facturus est Deus, ostendit Pharaoni.
25ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃
26Septem boves pulchræ, et septem spicæ plenæ, septem ubertatis anni sunt: eamdemque vim somnii comprehendunt.
26שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃
27Septem quoque boves tenues atque macilentæ, quæ ascenderunt post eas, et septem spicæ tenues, et vento urente percussæ, septem anni venturæ sunt famis.
27ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃
28Qui hoc ordine complebuntur:
28הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃
29ecce septem anni venient fertilitatis magnæ in universa terra Ægypti,
29הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃
30quos sequentur septem anni alii tantæ sterilitatis, ut oblivioni tradatur cuncta retro abundantia: consumptura est enim fames omnem terram,
30וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃
31et ubertatis magnitudinem perditura est inopiæ magnitudo.
31ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃
32Quod autem vidisti secundo ad eamdem rem pertinens somnium: firmitatis indicium est, eo quod fiat sermo Dei, et velocius impleatur.
32ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃
33Nunc ergo provideat rex virum sapientem et industrium, et præficiat eum terræ Ægypti:
33ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃
34qui constituat præpositos per cunctas regiones: et quintam partem fructuum per septem annos fertilitatis,
34יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃
35qui jam nunc futuri sunt, congreget in horrea: et omne frumentum sub Pharaonis potestate condatur, serveturque in urbibus.
35ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃
36Et præparetur futuræ septem annorum fami, quæ oppressura est Ægyptum, et non consumetur terra inopia.
36והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃
37Placuit Pharaoni consilium et cunctis ministris ejus:
37וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃
38locutusque est ad eos: Num invenire poterimus talem virum, qui spiritu Dei plenus sit?
38ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃
39Dixit ergo ad Joseph: Quia ostendit tibi Deus omnia quæ locutus es, numquid sapientiorem et consimilem tui invenire potero?
39ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃
40Tu eris super domum meam, et ad tui oris imperium cunctus populus obediet: uno tantum regni solio te præcedam.
40אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃
41Dixitque rursus Pharao ad Joseph: Ecce, constitui te super universam terram Ægypti.
41ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃
42Tulitque annulum de manu sua, et dedit eum in manu ejus: vestivitque eum stola byssina, et collo torquem auream circumposuit.
42ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃
43Fecitque eum ascendere super currum suum secundum, clamante præcone, ut omnes coram eo genu flecterent, et præpositum esse scirent universæ terræ Ægypti.
43וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃
44Dixit quoque rex ad Joseph: Ego sum Pharao: absque tuo imperio non movebit quisquam manum aut pedem in omni terra Ægypti.
44ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃
45Vertitque nomen ejus, et vocavit eum, lingua ægyptiaca, Salvatorem mundi. Deditque illi uxorem Aseneth filiam Putiphare sacerdotis Heliopoleos. Egressus est itaque Joseph ad terram Ægypti
45ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃
46(triginta autem annorum erat quando stetit in conspectu regis Pharaonis), et circuivit omnes regiones Ægypti.
46ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃
47Venitque fertilitas septem annorum: et in manipulos redactæ segetes congregatæ sunt in horrea Ægypti.
47ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃
48Omnis etiam frugum abundantia in singulis urbibus condita est.
48ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃
49Tantaque fuit abundantia tritici, ut arenæ maris coæquaretur, et copia mensuram excederet.
49ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃
50Nati sunt autem Joseph filii duo antequam veniret fames: quos peperit ei Aseneth filia Putiphare sacerdotis Heliopoleos.
50וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃
51Vocavitque nomen primogeniti Manasses, dicens: Oblivisci me fecit Deus omnium laborum meorum, et domus patris mei.
51ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃
52Nomen quoque secundi appellavit Ephraim, dicens: Crescere me fecit Deus in terra paupertatis meæ.
52ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃
53Igitur transactis septem ubertatis annis, qui fuerant in Ægypto,
53ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃
54cœperunt venire septem anni inopiæ, quos prædixerat Joseph: et in universo orbe fames prævaluit, in cuncta autem terra Ægypti panis erat.
54ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃
55Qua esuriente, clamavit populus ad Pharaonem, alimenta petens. Quibus ille respondit: Ite ad Joseph: et quidquid ipse vobis dixerit, facite.
55ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃
56Crescebat autem quotidie fames in omni terra: aperuitque Joseph universa horrea, et vendebat Ægyptiis: nam et illos oppresserat fames.
56והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃
57Omnesque provinciæ veniebant in Ægyptum, ut emerent escas, et malum inopiæ temperarent.
57וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.