Genesis 29
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Profectus ergo Jacob venit in terram orientalem.
1וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃
2Et vidit puteum in agro, tres quoque greges ovium accubantes juxta eum: nam ex illo adaquabantur pecora, et os ejus grandi lapide claudebatur.
2וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃
3Morisque erat ut cunctis ovibus congregatis devolverent lapidem, et refectis gregibus rursum super os putei ponerent.
3ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃
4Dixitque ad pastores: Fratres, unde estis? Qui responderunt: De Haran.
4ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃
5Quos interrogans, Numquid, ait, nostis Laban filium Nachor? Dixerunt: Novimus.
5ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃
6Sanusne est? inquit. Valet, inquiunt: et ecce Rachel filia ejus venit cum grege suo.
6ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃
7Dixitque Jacob: Adhuc multum diei superest, nec est tempus ut reducantur ad caulas greges: date ante potum ovibus, et sic eas ad pastum reducite.
7ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃
8Qui responderunt: Non possumus, donec omnia pecora congregentur, et amoveamus lapidem de ore putei, ut adaquemus greges.
8ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃
9Adhuc loquebantur, et ecce Rachel veniebat cum ovibus patris sui: nam gregem ipsa pascebat.
9עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃
10Quam cum vidisset Jacob, et sciret consobrinam suam, ovesque Laban avunculi sui, amovit lapidem quo puteus claudebatur.
10ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃
11Et adaquato grege, osculatus est eam: et elevata voce flevit,
11וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃
12et indicavit ei quod frater esset patris sui, et filius Rebeccæ: at illa festinans nuntiavit patri suo.
12ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃
13Qui cum audisset venisse Jacob filium sororis suæ, cucurrit obviam ei: complexusque eum, et in oscula ruens, duxit in domum suam. Auditis autem causis itineris,
13ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃
14respondit: Os meum es, et caro mea. Et postquam impleti sunt dies mensis unius,
14ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃
15dixit ei: Num quia frater meus es, gratis servies mihi? dic quid mercedis accipias.
15ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃
16Habebat vero duas filias: nomen majoris Lia, minor vero appellabatur Rachel.
16וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃
17Sed Lia lippis erat oculis: Rachel decora facie, et venusto aspectu.
17ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃
18Quam diligens Jacob, ait: Serviam tibi pro Rachel filia tua minore, septem annis.
18ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃
19Respondit Laban: Melius est ut tibi eam dem quam alteri viro: mane apud me.
19ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃
20Servivit ergo Jacob pro Rachel septem annis: et videbantur illi pauci dies præ amoris magnitudine.
20ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃
21Dixitque ad Laban: Da mihi uxorem meam: quia jam tempus impletum est, ut ingrediar ad illam.
21ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃
22Qui vocatis multis amicorum turbis ad convivium, fecit nuptias.
22ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃
23Et vespere Liam filiam suam introduxit ad eum,
23ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃
24dans ancillam filiæ, Zelpham nomine. Ad quam cum ex more Jacob fuisset ingressus, facto mane vidit Liam:
24ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃
25et dixit ad socerum suum: Quid est quod facere voluisti? nonne pro Rachel servivi tibi? quare imposuisti mihi?
25ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃
26Respondit Laban: Non est in loco nostro consuetudinis, ut minores ante tradamus ad nuptias.
26ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃
27Imple hebdomadam dierum hujus copulæ: et hanc quoque dabo tibi pro opere quo serviturus es mihi septem annis aliis.
27מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃
28Acquievit placito: et hebdomada transacta, Rachel duxit uxorem:
28ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃
29cui pater servam Balam tradiderat.
29ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃
30Tandemque potitus optatis nuptiis, amorem sequentis priori prætulit, serviens apud eum septem annis aliis.
30ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃
31Videns autem Dominus quod despiceret Liam, aperuit vulvam ejus, sorore sterili permanente.
31וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃
32Quæ conceptum genuit filium, vocavitque nomen ejus Ruben, dicens: Vidit Dominus humilitatem meam: nunc amabit me vir meus.
32ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃
33Rursumque concepit et peperit filium, et ait: Quoniam audivit me Dominus haberi contemptui, dedit etiam istum mihi; vocavitque nomen ejus Simeon.
33ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃
34Concepitque tertio, et genuit alium filium: dixitque: Nunc quoque copulabitur mihi maritus meus: eo quod pepererim ei tres filios: et idcirco appellavit nomen ejus Levi.
34ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃
35Quarto concepit, et peperit filium, et ait: Modo confitebor Domino, et ob hoc vocavit eum Judam: cessavitque parere.
35ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.