ג'ון 20
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Daničić–Karadžić Bible (1868), Cyrillic
1ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃
1А у први дан недеље дође Марија Магдалина на гроб рано, још док се не беше расвануло, и виде да је камен одваљен од гроба.
2ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃
2Онда отрча, и дође к Симону Петру и к другом ученику кога љубљаше Исус, и рече им: Узеше Господа из гроба; и не знамо где Га метнуше.
3ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃
3А Петар изиђе и други ученик, и пођоше ка гробу.
4וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃
4Трчаху, пак, оба заједно, и други ученик трчаше брже од Петра, и дође пре ка гробу.
5וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃
5И надвиривши се виде хаљине где леже; али не уђе.
6ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃
6Дође, пак, Симон Петар за њим, и уђе у гроб, и виде хаљине саме где леже,
7והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃
7и убрус који беше на глави Његовој не с хаљинама да лежи него особито савит на једном месту.
8ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃
8Тада, дакле, уђе и други ученик који најпре дође ка гробу, и виде и верова.
9כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃
9Јер још не знаше писма да Њему ваља устати из мртвих.
10וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃
10Онда отидоше опет ученици кућама.
11ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃
11А Марија стајаше напољу код гроба и плакаше. И кад плакаше надвири се над гроб,
12ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃
12и виде два анђела у белим хаљинама где седе један чело главе а један чело ногу где беше лежало тело Исусово.
13ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃
13И рекоше јој они: Жено! Што плачеш? Рече им: Узеше Господа мог, и не знам где Га метнуше.
14ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃
14И ово рекавши обазре се натраг, и виде Исуса где стоји, и не знаше да је Исус.
15ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃
15Исус јој рече: Жено! Што плачеш? Кога тражиш? А она мислећи да је вртлар рече Му: Господине! Ако си Га ти узео кажи ми где си Га метнуо, и ја ћу Га узети.
16ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃
16Исус јој рече: Марија! А она обазревши се рече Му: Равуни! Које значи учитељу.
17ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם׃
17Рече јој Исус: Не дохватај се до мене, јер се још не вратих к Оцу свом; него иди к браћи мојој, и кажи им: Враћам се к Оцу свом и Оцу вашем, и Богу свом и Богу вашем.
18ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה׃
18А Марија Магдалина отиде, и јави ученицима да виде Господа и каза јој ово.
19ויהי לעת ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם׃
19А кад би увече, онај први дан недеље, и врата беху затворена где се беху ученици скупили од страха јеврејског, дође Исус и стаде на среду и рече им: Мир вам.
20ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃
20И ово рекавши показа им руке и ребра своја. Онда се ученици обрадоваше видевши Господа.
21ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם׃
21А Исус им рече опет: Мир вам; као што Отац посла мене, и ја шаљем вас.
22ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש׃
22И ово рекавши дуну, и рече им: Примите Дух Свети.
23והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו׃
23Којима опростите грехе, опростиће им се; и којима задржите, задржаће се.
24ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע׃
24А Тома, који се зове Близанац, један од дванаесторице, не беше онде са њима кад дође Исус.
25ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃
25А други му ученици говораху: Видесмо Господа. А он им рече: Док не видим на рукама Његовим рана од клина, и не метнем прста свог у ране од клина, и не метнем руке своје у ребра Његова, нећу веровати.
26ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃
26И после осам дана опет беху ученици Његови унутра, и Тома с њима. Дође Исус кад беху врата затворена, и стаде међу њима и рече: Мир вам.
27ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃
27Потом рече Томи: Пружи прст свој амо и види руке моје; и пружи руку своју и метни у ребра моја, и не буди неверан него веран.
28ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃
28И одговори Тома и рече Му: Господ мој и Бог мој.
29ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃
29Исус му рече: Пошто ме виде веровао си; благо онима који не видеше и вероваше.
30והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃
30А и многа друга чудеса учини Исус пред ученицима својим која нису писана у књизи овој.
31אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃
31А ова се написаше, да верујете да Исус јесте Христос, Син Божји, и да верујући имате живот у име Његово.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.