בְּרֵאשִׁית 21
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃
1And the Lord visited Sara, as he had promised: and fulfilled what he had spoken.
2ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃
2And she conceived and bore a son in her old age, at the time that God had foretold her.
3ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃
3And Abraham called the name of his son, whom Sara bore him, Isaac.
4וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃
4And he circumcised him the eighth day, as God had commanded him,
5ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃
5When he was a hundred years old: for at this age of his father was Isaac born.
6ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃
6And Sara said: God hath made a laughter for me: whosoever shall hear of it will laugh with me.
7ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃
7And again she said: Who would believe that Abraham should hear that Sara gave suck to a son, whom she bore to him in his old age.
8ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃
8And the child grew and was weaned: and Abraham made a great feast on the day of his weaning.
9ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃
9And when Sara had seen the son of Agar the Egyptian playing with Isaac her son, she said to Abraham:
10ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃
10Cast out this bondwoman, and her son: for the son of the bondwoman shall not be heir with my son Isaac.
11וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃
11Abraham took this grievously for his son.
12ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃
12And God said to him: Let it not seem grievous to thee for the boy, and for thy bondwoman: in all that Sara hath said to thee, hearken to her voice: for in Isaac shall thy seed be called.
13וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃
13But I will make the son also of the bondwoman a great nation, because he is thy seed.
14וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃
14So Abraham rose up in the morning, and taking bread and a bottle of water, put it upon her shoulder, and delivered the boy, and sent her away. And she departed, and wandered in the wilderness of Bersabee.
15ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃
15And when the water in the bottle was spent, she cast the boy under one of the trees that were there.
16ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃
16And she went her way, and sat over against him a great way off as far as a bow can carry, for she said: I will not see the boy die: and sitting over against, she lifted up her voice and wept.
17וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃
17And God heard the voice of the boy: and an angel of God called to Agar from heaven, saying: What art thou doing, Agar? fear not: for God hath heard the voice of the boy, from the place wherein he is.
18קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃
18Arise, take up the boy, and hold him by the hand: for I will make him a great nation.
19ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃
19And God opened her eyes: and she saw a well of water, and went and filled the bottle, and gave the boy to drink.
20ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃
20And God was with him: and he grew, and dwelt in the wilderness, and became a young man, an archer.
21וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃
21And he dwelt in the wilderness of Pharan, and his mother took a wife for him out of the land of Egypt.
22ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃
22At the same time Abimelech, and Phicol the general of his army said to Abraham: God is with thee in all that thou dost.
23ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃
23Swear therefore by God, that thou wilt not hurt me, nor my posterity, nor my stock: but according to the kindness that I have done to thee, thou shalt do to me, and to the land wherein thou hast lived a stranger.
24ויאמר אברהם אנכי אשבע׃
24And Abraham said: I will swear.
25והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃
25And he reproved Abimelech for a well of water, which his servants had taken away by force.
26ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃
26And Abimelech answered: I knew not who did this thing: and thou didst not tell me, and I heard not of it till today.
27ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃
27And Abraham took sheep and oxen and gave them to Abimelech: and both of them made a league.
28ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃
28And Abraham set apart seven ewe lambs of the flock.
29ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃
29And Abimelech said to him: What mean these seven ewe lambs which thou hast set apart?
30ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃
30But he said: Thou shalt take seven ewe lambs at my hand: that they may be a testimony for me, that I dug this well.
31על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃
31Therefore that place was called Bersabee: because there both of them did swear.
32ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃
32And they made a league for the well of oath.
33ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃
33And Abimelech, and Phicol the general of his army arose and returned to the land of the Palestines. But Abraham planted a grove in Bersabee, and there called upon the name of the Lord God eternal.
34ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃
34And he was a sojourner in the land of the Palestines many days.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.