בְּרֵאשִׁית 27
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃
1Now Isaac was old, and his eyes were dim, and he could not see: and he called Esau, his elder son, and said to him: My son? And he answered: Here I am.
2ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃
2And his father said to him: Thou seest that I am old, and know not the day of my death.
3ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃
3Take thy arms, thy quiver, and bow, and go abroad: and when thou hast taken some thing by hunting,
4ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃
4Make me savoury meat thereof, as thou knowest I like, and bring it, that I may eat: and my soul may bless thee before I die.
5ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃
5And when Rebecca had heard this, and he was gone into the field to fulfill his father’s commandment,
6ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃
6She said to her son Jacob: I heard thy father talking with Esau thy brother, and saying to him:
7הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃
7Bring me of thy hunting, and make me meats that I may eat, and bless thee in the sight of the Lord, before I die.
8ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃
8Now, therefore, my son, follow my counsel:
9לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃
9And go thy way to the flock, bring me two kids of the best, that I may make of them meat for thy father, such as he gladly eateth:
10והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃
10Which when thou hast brought in, and he hath eaten, he may bless thee before he die.
11ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃
11And he answered her: Thou knowest that Esau my brother is a hairy man, and I am smooth.
12אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃
12If my father shall feel me, and perceive it, I fear lest he will think I would have mocked him, and I shall bring upon me a curse instead of a blessing.
13ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃
13And his mother said to him: Upon me be this curse, my son: only hear thou my voice, and go, fetch me the things which I have said.
14וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃
14He went, and brought, and gave them to his mother. She dressed meats, such as she knew his father liked.
15ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃
15And she put on him very good garments of Esau, which she had at home with her:
16ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃
16And the little skins of the kids she put about his hands, and covered the bare of his neck.
17ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃
17And she gave him the savoury meat, and delivered him bread that she had baked.
18ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃
18Which when he had carried in, he said: My father? But he answered: I hear. Who art thou, my son?
19ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃
19And Jacob said: I am Esau thy firstborn: I have done as thou didst command me: arise, sit, and eat of my venison, that thy soul may bless me.
20ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃
20And Isaac said to his son: How couldst thou find it so quickly, my son? He answered: It was the will of God, that what I sought came quickly in my way.
21ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃
21And Isaac said: Come hither, that I may feel thee, my son, and may prove whether thou be my son Esau, or not.
22ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃
22He came near to his father, and when he had felt him, Isaac said: The voice indeed is the voice of Jacob; but the hands are the hands of Esau.
23ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃
23And he knew him not, because his hairy hands made him like to the elder. Then blessing him,
24ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃
24He said: Art thou my son Esau? He answered: I am.
25ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃
25Then he said: Bring me the meats of thy hunting, my son, that my soul may bless thee. And when they were brought, and he had eaten, he offered him wine also, which after he had drunk,
26ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃
26He said to him: Come near me, and give me a kiss, my son.
27ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃
27He came near, and kissed him. And immediately as he smelled the fragrant smell of his garments, blessing him, he said: Behold the smell of my son is as the smell of a plentiful field, which the Lord hath blessed.
28ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃
28God give thee the dew of heaven, and of the fatness of the earth, abundance of corn and wine.
29יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃
29And let peoples serve thee, and tribes worship thee: be thou lord of thy brethren, and let thy mother’s children bow down before thee. Cursed be he that curseth thee: and let him that blesseth thee be filled with blessings.
30ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃
30Isaac had scarce ended his words, when Jacob being now gone out abroad, Esau came,
31ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃
31And brought in to his father meats made of what he had taken in hunting, saying: Arise, my father, and eat of thy son’s venison; that thy soul may bless me.
32ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃
32And Isaac said to him: Why! who art thou? He answered: I am thy firstborn son Esau.
33ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃
33Isaac was struck with fear, and astonished exceedingly: and wondering beyond what can be believed, said Who is he then that even now brought me venison that he had taken, and I ate of all before thou camest? and I have blessed him, and he shall be blessed.
34כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃
34Esau having heard his father’s words, roared out with a great cry: and being in a great consternation, said: Bless me also, my father.
35ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃
35And he said: Thy brother came deceitfully and got thy blessing.
36ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃
36But he said again: Rightly is his name called Jacob; for he hath supplanted me lo this second time: my first birthright he took away before, and now this second time he hath stolen away my blessing. And again he said to his father: Hast thou not reserved me also a blessing?
37ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃
37Isaac answered: I have appointed him thy lord, and have made all his brethren his servants: I have established him with corn and wine, and after this, what shall I do more for thee, my son?
38ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃
38And Esau said to him: Hast thou only one blessing, father? I beseech thee bless me also. And when he wept with a loud cry,
39ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃
39Isaac being moved, said to him: In the fat of the earth, and in the dew of heaven from above,
40ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃
40Shall thy blessing be. Thou shalt live by the sword and shalt serve thy brother: and the time shall come, when thou shalt shake off and loose his yoke from thy neck.
41וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃
41Esau therefore always hated Jacob for the blessing wherewith his father had blessed him: and he said in his heart: The days will come of the mourning of my father, and I will kill my brother Jacob.
42ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃
42These things were told to Rebecca: and she sent and called Jacob her son, and said to him: Behold Esau thy brother threateneth to kill thee.
43ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃
43Now therefore, my son, hear my voice: arise and flee to Laban my brother to Haran:
44וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃
44And thou shalt dwell with him a few days, till the wrath of thy brother be assuaged,
45עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃
45And his indignation cease, and he forget the things thou hast done to him: afterwards I will send, and bring thee from thence hither. Why shall I be deprived of both my sons in one day?
46ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃
46And Rebecca said to Isaac: I am weary of my life because of the daughters of Heth: if Jacob take a wife of the stock of this land, I choose not to live.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.