בְּרֵאשִׁית 34
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃
1And Dina the daughter of Lia went out to see the women of that country.
2וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃
2And when Sichem the son of Hemor the Hevite, the prince of that land, saw her, he was in love with her: and took her away, and lay with her, ravishing the virgin.
3ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃
3And his soul was fast knit unto her, and whereas she was sad, he comforted her with sweet words.
4ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃
4And going to Hemor his father, he said: Get me this damsel to wife.
5ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃
5But when Jacob had heard this, his sons being absent, and employed in feeding the cattle, he held his peace till they came back.
6ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃
6And when Hemor the father of Sichem was come out to speak to Jacob,
7ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃
7Behold his sons came from the field: and hearing what had passed, they were exceeding angry, because he had done a foul thing in Israel, and committed an unlawful act, in ravishing Jacob’s daughter,
8וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃
8And Hemor spoke to them: The soul of my son Sichem has a longing for your daughter: give her him to wife:
9והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃
9And let us contract marriages one with another: give us your daughters and take you our daughters,
10ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃
10And dwell with us: the land is at your command, till, trade, and possess it.
11ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃
11Sichem also said to her father and to her brethren: Let me find favour in your sight: and whatsoever you shall appoint I will give.
12הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃
12Raise the dowry, and ask gifts, and I will gladly give what you shall demand: only give me this damsel to wife.
13ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃
13The sons of Jacob answered Sichem and his father deceitfully, being enraged at the deflowering of their sister:
14ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃
14We cannot do what you demand, nor give our sister to one that is uncircumcised, which with us is unlawful and abominable.
15אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃
15But in this we may be allied with you, if you will be like us, and all the male sex among you be circumcised:
16ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃
16Then will we mutually give and take your daughters, and ours: and we will dwell with you, and will be one people:
17ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃
17But if you will not be circumcised, we will take our daughter and depart:
18וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃
18Their offer pleased Hemor, and Sichem his son:
19ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃
19And the young man made no delay, but forthwith fulfilled what was required, for he loved the damsel exceedingly, and he was the greatest man in all his father’s house.
20ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃
20And going into the gate of the city they spoke to the people:
21האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃
21These men are peaceable and willing to dwell with us: let them trade in the land, and till it, which being large and wide wanteth men to till it: we shall take their daughters for wives, and we will give them ours.
22אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃
22One thing there is for which so great a good is deferred: We must circumcise every male among us, following the manner of the nation.
23מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃
23And their substance, and cattle, and all that they possess, shall be ours: only in this let us condescend, and by dwelling together, we shall make one people.
24וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃
24And they all agreed, and circumcised all the males.
25ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃
25And behold the third day, when the pain of the wound was greatest, two of the sons of Jacob, Simeon and Levi, the brothers of Dina, taking their swords, entered boldly into the city, and slew all the men:
26ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃
26And they killed also Hemor and Sichem, and took away their sister Dina, out of Sichem’s house.
27בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃
27And when they were gone out, the other sons of Jacob came upon the slain; and plundered the city in revenge of the rape.
28את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃
28And they took their sheep and their herds and their asses, wasting all they had in their houses and in the fields.
29ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃
29And their children and wives they took captive,
30ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃
30And when they had boldly perpetrated these things, Jacob said to Simeon and Levi: You have troubled me, and made me hateful to the Chanaanites and Pherezites, the inhabitants of this land: we are few: they will gather themselves together and kill me; and both I, and my house, shall be destroyed.
31ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃
31They answered: Should they abuse our sister as a strumpet?
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.