בְּרֵאשִׁית 37
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃
1And Jacob dwelt in the land of Chanaan wherein his father sojourned.
2אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃
2And these are his generations: Joseph, when he was sixteen years old, was feeding the flock with his brethren, being but a boy: and he was with the sons of Bala and of Zelpha his father’s wives: and he accused his brethren to his father of a most wicked crime.
3וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃
3Now Israel loved Joseph above all his sons, because he had him in his old age: and he made him a coat of divers colours.
4ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃
4And his brethren seeing that he was loved by his father, more than all his sons, hated him, and could not speak peaceably to him.
5ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃
5Now it fell out also that he told his brethren a dream, that he had dreamed: which occasioned them to hate him the more.
6ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃
6And he said to them: Hear my dream which I dreamed.
7והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃
7I thought we were binding sheaves in the field: and my sheaf arose as it were, and stood, and your sheaves standing about, bowed down before my sheaf.
8ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃
8His brethren answered: Shalt thou be our king? or shall we be subject to thy dominion? Therefore this matter of his dreams and words ministered nourishment to their envy and hatred.
9ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃
9He dreamed also another dream, which he told his brethren, saying: I saw in a dream, as it were the sun, and the moon, and eleven stars worshipping me.
10ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃
10And when he had told this to his father and brethren, his father rebuked him, and said: What meaneth this dream that thou hast dreamed? shall I and thy mother, and thy brethren worship thee upon the earth?
11ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃
11His brethren therefore envied him: but his father considered the thing with himself.
12וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃
12And when his brethren abode in Sichem feeding their father’s flocks,
13ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃
13Israel said to him: Thy brethren feed the sheep in Sichem: come, I will send thee to them. And when he answered:
14ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃
14I am ready: he said to him: Go, and see if all things be well with thy brethren, and the cattle: and bring me word again what is doing. So being sent from the vale of Hebron, he came to Sichem:
15וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃
15And a man found him there wandering in the field, and asked what he sought.
16ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃
16But he answered: I seek my brethren; tell me where they feed the flocks.
17ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃
17And the man said to him: They are departed from this place: for I heard them say: Let us go to Dothain. And Joseph went forward after his brethren, and found them in Dothain.
18ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃
18And when they saw him afar off, before he came nigh them, they thought to kill him.
19ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃
19And said one to another: Behold the dreamer cometh.
20ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃
20Come, let us kill him, and cast him into some old pit: and we will say: Some evil beast hath devoured him: and then it shall appear what his dreams avail him:
21וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃
21And Ruben hearing this, endeavoured to deliver him out of their hands, and said:
22ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃
22Do not take away his life, nor shed his blood: but cast him into this pit, that is in the wilderness, and keep your hands harmless: now he said this, being desirous to deliver him out of their hands and to restore him to his father.
23ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃
23And as soon as he came to his brethren, they forthwith stript him of his outside coat, that was of divers colours:
24ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃
24And cast him into an old pit, where there was no water.
25וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃
25And sitting down to eat bread, they saw some Ismaelites on their way coming from Galaad, with their camels, carrying spices, and balm, and myrrh to Egypt.
26ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃
26And Juda said to his brethren: What will it profit us to kill our brother, and conceal his blood?
27לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃
27It is better that he be sold to the Ismaelites, and that our hands be not defiled: for he is our brother and our flesh. His brethren agreed to his words.
28ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃
28And when the Madianite merchants passed by, they drew him out of the pit, and sold him to the Ismaelites, for twenty pieces of silver: and they led him into Egypt.
29וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃
29And Ruben, returning to the pit, found not the boy:
30וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃
30And rending his garments he went to his brethren, and said: The boy doth not appear and whither shall I go?
31ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃
31And they took his coat, and dipped it in the blood of a kid, which they had killed:
32וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃
32Sending some to carry it to their father, and to say: This we have found: see whether it be thy son’s coat, or not.
33ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃
33And the father acknowledging it, said: It is my son’s coat, an evil wild beast hath eaten him, a beast hath devoured Joseph.
34ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃
34And tearing his garments, he put on sackcloth, mourning for his son a long time.
35ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃
35And all his children being gathered together to comfort their father in his sorrow, he would not receive comfort, but said: I will go down to my son into hell, mourning. And whilst he continued weeping,
36והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃
36The Madianites sold Joseph in Egypt to Putiphar, an eunuch of Pharao, captain of the soldiers.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.