בְּרֵאשִׁית 37
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃
1And Jacob dwelt in the land wherein his father was a stranger, in the land of Canaan.
2אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃
2These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren; and the lad was with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father’s wives: and Joseph brought unto his father their evil report.
3וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃
3Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age: and he made him a coat of many colours.
4ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃
4And when his brethren saw that their father loved him more than all his brethren, they hated him, and could not speak peaceably unto him.
5ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃
5¶ And Joseph dreamed a dream, and he told it his brethren: and they hated him yet the more.
6ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃
6And he said unto them, Hear, I pray you, this dream which I have dreamed:
7והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃
7For, behold, we were binding sheaves in the field, and, lo, my sheaf arose, and also stood upright; and, behold, your sheaves stood round about, and made obeisance to my sheaf.
8ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃
8And his brethren said to him, Shalt thou indeed reign over us? or shalt thou indeed have dominion over us? And they hated him yet the more for his dreams, and for his words.
9ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃
9¶ And he dreamed yet another dream, and told it his brethren, and said, Behold, I have dreamed a dream more; and, behold, the sun and the moon and the eleven stars made obeisance to me.
10ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃
10And he told it to his father, and to his brethren: and his father rebuked him, and said unto him, What is this dream that thou hast dreamed? Shall I and thy mother and thy brethren indeed come to bow down ourselves to thee to the earth?
11ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃
11And his brethren envied him; but his father observed the saying.
12וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃
12¶ And his brethren went to feed their father’s flock in Shechem.
13ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃
13And Israel said unto Joseph, Do not thy brethren feed the flock in Shechem? come, and I will send thee unto them. And he said to him, Here am I .
14ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃
14And he said to him, Go, I pray thee, see whether it be well with thy brethren, and well with the flocks; and bring me word again. So he sent him out of the vale of Hebron, and he came to Shechem.
15וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃
15¶ And a certain man found him, and, behold, he was wandering in the field: and the man asked him, saying, What seekest thou?
16ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃
16And he said, I seek my brethren: tell me, I pray thee, where they feed their flocks .
17ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃
17And the man said, They are departed hence; for I heard them say, Let us go to Dothan. And Joseph went after his brethren, and found them in Dothan.
18ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃
18And when they saw him afar off, even before he came near unto them, they conspired against him to slay him.
19ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃
19And they said one to another, Behold, this dreamer cometh.
20ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃
20Come now therefore, and let us slay him, and cast him into some pit, and we will say, Some evil beast hath devoured him: and we shall see what will become of his dreams.
21וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃
21And Reuben heard it , and he delivered him out of their hands; and said, Let us not kill him.
22ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃
22And Reuben said unto them, Shed no blood, but cast him into this pit that is in the wilderness, and lay no hand upon him; that he might rid him out of their hands, to deliver him to his father again.
23ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃
23¶ And it came to pass, when Joseph was come unto his brethren, that they stript Joseph out of his coat, his coat of many colours that was on him;
24ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃
24And they took him, and cast him into a pit: and the pit was empty, there was no water in it.
25וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃
25And they sat down to eat bread: and they lifted up their eyes and looked, and, behold, a company of Ishmeelites came from Gilead with their camels bearing spicery and balm and myrrh, going to carry it down to Egypt.
26ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃
26And Judah said unto his brethren, What profit is it if we slay our brother, and conceal his blood?
27לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃
27Come, and let us sell him to the Ishmeelites, and let not our hand be upon him; for he is our brother and our flesh. And his brethren were content.
28ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃
28Then there passed by Midianites merchantmen; and they drew and lifted up Joseph out of the pit, and sold Joseph to the Ishmeelites for twenty pieces of silver: and they brought Joseph into Egypt.
29וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃
29¶ And Reuben returned unto the pit; and, behold, Joseph was not in the pit; and he rent his clothes.
30וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃
30And he returned unto his brethren, and said, The child is not; and I, whither shall I go?
31ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃
31And they took Joseph’s coat, and killed a kid of the goats, and dipped the coat in the blood;
32וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃
32And they sent the coat of many colours, and they brought it to their father; and said, This have we found: know now whether it be thy son’s coat or no.
33ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃
33And he knew it, and said, It is my son’s coat; an evil beast hath devoured him; Joseph is without doubt rent in pieces.
34ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃
34And Jacob rent his clothes, and put sackcloth upon his loins, and mourned for his son many days.
35ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃
35And all his sons and all his daughters rose up to comfort him; but he refused to be comforted; and he said, For I will go down into the grave unto my son mourning. Thus his father wept for him.
36והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃
36And the Midianites sold him into Egypt unto Potiphar, an officer of Pharaoh’s, and captain of the guard.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.