בְּרֵאשִׁית 41
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃
1And it came to pass at the end of two full years, that Pharaoh dreamed: and, behold, he stood by the river.
2והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃
2And, behold, there came up out of the river seven well favoured kine and fatfleshed; and they fed in a meadow.
3והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃
3And, behold, seven other kine came up after them out of the river, ill favoured and leanfleshed; and stood by the other kine upon the brink of the river.
4ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃
4And the ill favoured and leanfleshed kine did eat up the seven well favoured and fat kine. So Pharaoh awoke.
5ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃
5And he slept and dreamed the second time: and, behold, seven ears of corn came up upon one stalk, rank and good.
6והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃
6And, behold, seven thin ears and blasted with the east wind sprung up after them.
7ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃
7And the seven thin ears devoured the seven rank and full ears. And Pharaoh awoke, and, behold, it was a dream.
8ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃
8And it came to pass in the morning that his spirit was troubled; and he sent and called for all the magicians of Egypt, and all the wise men thereof: and Pharaoh told them his dream; but there was none that could interpret them unto Pharaoh.
9וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃
9¶ Then spake the chief butler unto Pharaoh, saying, I do remember my faults this day:
10פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃
10Pharaoh was wroth with his servants, and put me in ward in the captain of the guard’s house, both me and the chief baker:
11ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃
11And we dreamed a dream in one night, I and he; we dreamed each man according to the interpretation of his dream.
12ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃
12And there was there with us a young man, an Hebrew, servant to the captain of the guard; and we told him, and he interpreted to us our dreams; to each man according to his dream he did interpret.
13ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃
13And it came to pass, as he interpreted to us, so it was; me he restored unto mine office, and him he hanged.
14וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃
14¶ Then Pharaoh sent and called Joseph, and they brought him hastily out of the dungeon: and he shaved himself , and changed his raiment, and came in unto Pharaoh.
15ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃
15And Pharaoh said unto Joseph, I have dreamed a dream, and there is none that can interpret it: and I have heard say of thee, that thou canst understand a dream to interpret it.
16ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃
16And Joseph answered Pharaoh, saying, It is not in me: God shall give Pharaoh an answer of peace.
17וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃
17And Pharaoh said unto Joseph, In my dream, behold, I stood upon the bank of the river:
18והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃
18And, behold, there came up out of the river seven kine, fatfleshed and well favoured; and they fed in a meadow:
19והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃
19And, behold, seven other kine came up after them, poor and very ill favoured and leanfleshed, such as I never saw in all the land of Egypt for badness:
20ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃
20And the lean and the ill favoured kine did eat up the first seven fat kine:
21ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃
21And when they had eaten them up, it could not be known that they had eaten them; but they were still ill favoured, as at the beginning. So I awoke.
22וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃
22And I saw in my dream, and, behold, seven ears came up in one stalk, full and good:
23והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃
23And, behold, seven ears, withered, thin, and blasted with the east wind, sprung up after them:
24ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃
24And the thin ears devoured the seven good ears: and I told this unto the magicians; but there was none that could declare it to me.
25ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃
25¶ And Joseph said unto Pharaoh, The dream of Pharaoh is one: God hath shewed Pharaoh what he is about to do.
26שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃
26The seven good kine are seven years; and the seven good ears are seven years: the dream is one.
27ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃
27And the seven thin and ill favoured kine that came up after them are seven years; and the seven empty ears blasted with the east wind shall be seven years of famine.
28הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃
28This is the thing which I have spoken unto Pharaoh: What God is about to do he sheweth unto Pharaoh.
29הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃
29Behold, there come seven years of great plenty throughout all the land of Egypt:
30וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃
30And there shall arise after them seven years of famine; and all the plenty shall be forgotten in the land of Egypt; and the famine shall consume the land;
31ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃
31And the plenty shall not be known in the land by reason of that famine following; for it shall be very grievous.
32ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃
32And for that the dream was doubled unto Pharaoh twice; it is because the thing is established by God, and God will shortly bring it to pass.
33ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃
33Now therefore let Pharaoh look out a man discreet and wise, and set him over the land of Egypt.
34יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃
34Let Pharaoh do this , and let him appoint officers over the land, and take up the fifth part of the land of Egypt in the seven plenteous years.
35ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃
35And let them gather all the food of those good years that come, and lay up corn under the hand of Pharaoh, and let them keep food in the cities.
36והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃
36And that food shall be for store to the land against the seven years of famine, which shall be in the land of Egypt; that the land perish not through the famine.
37וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃
37¶ And the thing was good in the eyes of Pharaoh, and in the eyes of all his servants.
38ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃
38And Pharaoh said unto his servants, Can we find such a one as this is , a man in whom the Spirit of God is ?
39ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃
39And Pharaoh said unto Joseph, Forasmuch as God hath shewed thee all this, there is none so discreet and wise as thou art:
40אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃
40Thou shalt be over my house, and according unto thy word shall all my people be ruled: only in the throne will I be greater than thou.
41ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃
41And Pharaoh said unto Joseph, See, I have set thee over all the land of Egypt.
42ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃
42And Pharaoh took off his ring from his hand, and put it upon Joseph’s hand, and arrayed him in vestures of fine linen, and put a gold chain about his neck;
43וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃
43And he made him to ride in the second chariot which he had; and they cried before him, Bow the knee: and he made him ruler over all the land of Egypt.
44ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃
44And Pharaoh said unto Joseph, I am Pharaoh, and without thee shall no man lift up his hand or foot in all the land of Egypt.
45ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃
45And Pharaoh called Joseph’s name Zaphnath-paaneah; and he gave him to wife Asenath the daughter of Poti-pherah priest of On. And Joseph went out over all the land of Egypt.
46ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃
46¶ And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh king of Egypt. And Joseph went out from the presence of Pharaoh, and went throughout all the land of Egypt.
47ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃
47And in the seven plenteous years the earth brought forth by handfuls.
48ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃
48And he gathered up all the food of the seven years, which were in the land of Egypt, and laid up the food in the cities: the food of the field, which was round about every city, laid he up in the same.
49ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃
49And Joseph gathered corn as the sand of the sea, very much, until he left numbering; for it was without number.
50וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃
50And unto Joseph were born two sons before the years of famine came, which Asenath the daughter of Poti-pherah priest of On bare unto him.
51ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃
51And Joseph called the name of the firstborn Manasseh: For God, said he , hath made me forget all my toil, and all my father’s house.
52ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃
52And the name of the second called he Ephraim: For God hath caused me to be fruitful in the land of my affliction.
53ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃
53¶ And the seven years of plenteousness, that was in the land of Egypt, were ended.
54ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃
54And the seven years of dearth began to come, according as Joseph had said: and the dearth was in all lands; but in all the land of Egypt there was bread.
55ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃
55And when all the land of Egypt was famished, the people cried to Pharaoh for bread: and Pharaoh said unto all the Egyptians, Go unto Joseph; what he saith to you, do.
56והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃
56And the famine was over all the face of the earth: and Joseph opened all the storehouses, and sold unto the Egyptians; and the famine waxed sore in the land of Egypt.
57וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃
57And all countries came into Egypt to Joseph for to buy corn; because that the famine was so sore in all lands.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.