Matthew 15
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Then came to him from Jerusalem scribes and Pharisees, saying:
1אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
2Why do thy disciples transgress the tradition of the ancients? For they wash not their hands when they eat bread.
2ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃
3But he answering, said to them: Why do you also transgress the commandment of God for your tradition? For God said:
3ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃
4Honour thy father and mother: And: He that shall curse father or mother, let him die the death.
4כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
5But you say: Whosoever shall say to father or mother, The gift whatsoever proceedeth from me, shall profit thee.
5ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃
6And he shall not honour his father or his mother: and you have made void the commandment of God for your tradition.
6ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
7Hypocrites, well hath Isaias prophesied of you, saying:
7חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃
8This people honoureth me with their lips: but their heart is far from me.
8העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
9And in vain do they worship me, teaching doctrines and commandments of men.
9ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
10And having called together the multitudes unto him, he said to them: Hear ye and understand.
10ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
11Not that which goeth into the mouth defileth a man: but what cometh out of the mouth, this defileth a man.
11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
12Then came his disciples, and said to him: Dost thou know that the Pharisees, when they heard this word, were scandalized?
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
13But he answering them, said: Every plant which my heavenly Father hath not planted, shall be rooted up.
13ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
14Let them alone: they are blind, and leaders of the blind. And if the blind lead the blind, both will fall into the pit.
14הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
15And Peter answering, said to him: Expound to us this parable.
15ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
16But he said: Are you also yet without understanding?
16ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
17Do you not understand, that whatsoever entereth into the mouth, goeth into the belly, and is cast out into the privy?
17העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
18But the things which proceed out of the mouth, come forth from the heart, and those things defile a man.
18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
19For from the heart come forth evil thoughts, murders, adulteries, fornications, thefts, false testimonies, blasphemies.
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
20These are the things that defile a man. But to eat with unwashed hands doth not defile a man.
20אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
21And Jesus went from thence, and retired into the coasts of Tyre and Sidon.
21ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
22And behold a woman of Canaan who came out of those coasts, crying out, said to him: Have mercy on me, O Lord, thou son of David: my daughter is grieviously troubled by the devil.
22והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃
23Who answered her not a word. And his disciples came and besought him, saying: Send her away, for she crieth after us:
23והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃
24And he answering, said: I was not sent but to the sheep that are lost of the house of Israel.
24ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
25But she came and adored him, saying: Lord, help me.
25והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃
26Who answering, said: It is not good to take the bread of the children, and to cast it to the dogs.
26ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
27But she said: Yea, Lord; for the whelps also eat of the crumbs that fall from the table of their masters.
27ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃
28Then Jesus answering, said to her: O woman, great is thy faith: be it done to thee as thou wilt: and her daughter was cured from that hour.
28ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
29And when Jesus had passed away from thence, he came nigh the sea of Galilee. And going up into a mountain, he sat there.
29ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
30And there came to him great multitudes, having with them the dumb, the blind, the lame, the maimed, and many others: and they cast them down at his feet, and he healed them:
30ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
31So that the multitudes marvelled seeing the dumb speak, the lame walk, and the blind see: and they glorified the God of Israel.
31ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃
32And Jesus called together his disciples, and said: I have compassion on the multitudes, because they continue with me now three days, and have not what to eat, and I will not send them away fasting, lest they faint in the way.
32ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
33And the disciples say unto him: Whence then should we have so many loaves in the desert, as to fill so great a multitude?
33ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
34And Jesus said to them: How many loaves have you? But they said: Seven, and a few little fishes.
34ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃
35And he commanded the multitude to sit down upon the ground.
35ויצו את המון העם לשבת לארץ׃
36And taking the seven loaves and the fishes, and giving thanks, he brake, and gave to his disciples, and the disciples to the people.
36ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
37And they did all eat, and had their fill. And they took up seven baskets full, of what remained of the fragments.
37ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃
38And they that did eat, were four thousand men, beside children and women.
38והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
39And having dismissed the multitude, he went up into a boat, and came into the coasts of Magedan.
39וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.