Matouš 15
Kralice Bible (1613)Translation
Kralice Bible (1613)
Modern Hebrew Bible
1A v tom přistoupí k Ježíšovi Jeruzalémští zákoníci a farizeové, řkouce:
1אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
2Proč učedlníci tvoji přestupují ustanovení starších? Nebo neumývají rukou svých, když mají jísti chléb.
2ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃
3A on odpovídaje, řekl jim: Pročež i vy přestupujete přikázání Boží pro ustanovení vaše?
3ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃
4Nebo přikázal Bůh, řka: Cti otce svého i matku, a kdož by zlořečil otci neb mateři, smrtí ať umře.
4כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
5Ale vy pravíte: Kdož by koli řekl otci neb mateři: Dar ode mne obětovaný, tobě prospěje, by pak i neuctil otce svého neb mateře své, bez viny bude.
5ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃
6A takž zrušili jste přikázání Boží pro své ustanovení.
6ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
7Pokrytci, dobře prorokoval o vás Izaiáš, řka:
7חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃
8Přibližuje se ke mně lid tento ústy svými a rty mne ctí, ale srdce jejich daleko jest ode mne.
8העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
9Nadarmoť mne ctí, učíce učení, jenž jsou přikázání lidská.
9ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
10A svolav zástup, řekl jim: Slyšte a rozumějte.
10ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
11Ne to, což vchází v ústa, poskvrňuje člověka, ale což z úst pochází, toť poskvrňuje člověka.
11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
12Tehdy přistoupivše učedlníci jeho, řekli mu: Víš-li, že farizeové, slyševše tu řeč, zhoršili se?
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
13A on odpovídaje, řekl: Všeliké štípení, jehož neštípil Otec můj nebeský, vykořeněno bude.
13ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
14Nechte jich, vůdcovéť jsou slepí slepých, a povede-li slepý slepého, oba v jámu upadnou.
14הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
15I odpověděv Petr, řekl jemu: Vylož nám to podobenství.
15ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
16Ježíš pak řekl: Ještě i vy bez rozumu jste?
16ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
17Nerozumíte-liž, že všecko, což v ústa vchází, do břicha jde a vypouští se ven?
17העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
18Ale které věci z úst pocházejí, z srdce jdou, a tyť poskvrňují člověka.
18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
19Z srdceť zajisté vycházejí zlá myšlení, vraždy, cizoložstva, smilstva, krádeže, křivá svědectví, rouhání.
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
20Tyť jsou věci poskvrňující člověka. Ale neumytýma rukama jísti, toť neposkvrňuje člověka.
20אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
21A vyšed odtud Ježíš, bral se do krajin Tyrských a Sidonských.
21ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
22A aj, žena Kananejská z končin těch vyšedši, volala za ním, řkuci: Smiluj se nade mnou, Pane, synu Davidův. Dceru mou hrozně trápí ďábelství.
22והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃
23Kterýžto neodpověděl jí slova. I přistoupivše učedlníci jeho, prosili ho, řkouce: Propusť ji, neboť volá za námi.
23והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃
24On pak odpověděv, řekl: Nejsem poslán než k ovcem zahynulým z domu Izraelského.
24ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
25Ale ona přistoupivši, klaněla se jemu, řkuci: Pane, pomoz mi.
25והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃
26On pak odpověděv, řekl: Není slušné vzíti chléb synů a vrci štěňatům.
26ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
27A ona řekla: Takť jest, Pane. Avšak štěňata jedí drobty, kteříž padají z stolů pánů jejich.
27ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃
28Tedy odpovídaje Ježíš, řekl jí: Ó ženo, veliká jest víra tvá. Staniž se tobě, jakž chceš. I uzdravena jest dcera její v tu hodinu.
28ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
29A odšed odtud Ježíš, šel podle moře Galilejského, a vstoupiv na horu, posadil se tam.
29ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
30I přišli k němu zástupové mnozí, majíce s sebou kulhavé, slepé, němé, polámané a jiné mnohé. I kladli je k nohám Ježíšovým, a on uzdravil je,
30ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
31Takže se zástupové divili, vidouce, ano němí mluví, polámaní zdraví jsou, kulhaví chodí, slepí vidí. I velebili Boha Izraelského.
31ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃
32Ježíš pak svolav učedlníky své, řekl: Líto mi zástupu, ješto již tři dni trvají se mnou a nemají, co by jedli; a rozpustiti jich lačných nechci, aby nezhynuli na cestě.
32ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
33I řekli mu učedlníci jeho: I kde bychom vzali tolik chleba na této poušti, abychom takový zástup nasytili?
33ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
34I řekl jim Ježíš: Kolik chlebů máte? A oni řkou: Sedm a málo rybiček.
34ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃
35I rozkázal zástupům, aby se posadili na zemi.
35ויצו את המון העם לשבת לארץ׃
36A vzav těch sedm chlebů a ryby, učiniv díky, lámal a dal učedlníkům svým, a učedlníci zástupu.
36ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
37I jedli všickni a nasyceni jsou. A sebrali, což zbylo drobtů, sedm košů plných.
37ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃
38Bylo pak těch, kteříž jedli, čtyři tisíce mužů kromě žen a dětí.
38והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
39A rozpustiv zástupy, vstoupil na lodí. I přišel do krajiny Magdala.
39וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.