Mateus 15
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Então fariseus e escribas vieram de Jerusalém a Jesus, dizendo:
1אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
2“Por que os seus discípulos desobedecem à tradição dos anciãos? Pois eles não lavam as mãos quando comem pão.”
2ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃
3Ele lhes respondeu: “Por que vocês também desobedecem ao mandamento de Deus por causa da tradição de vocês?
3ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃
4Pois Deus ordenou: 'Honre seu pai e sua mãe', e: 'Quem falar mal de pai ou mãe, que seja morto.'
4כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
5Mas vocês dizem: ‘Quem disser a seu pai ou a sua mãe: “Qualquer ajuda que você poderia ter recebido de mim é uma oferta dedicada a Deus”,
5ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃
6esse não honrará seu pai ou sua mãe.' Vocês anularam o mandamento de Deus por causa da tradição de vocês.
6ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃
7Hipócritas! Bem profetizou Isaías a respeito de vocês, dizendo:
7חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃
8'Este povo se aproxima de mim com a sua boca, e me honra com os seus lábios; mas o seu coração está longe de mim.
8העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
9E em vão me adoram, ensinando como doutrina regras feitas por homens.'”
9ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
10Ele chamou a multidão e lhes disse: “Ouçam e entendam.
10ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
11O que entra pela boca não contamina o homem; mas o que sai da boca, isso contamina o homem.”
11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
12Então os discípulos se aproximaram e lhe disseram: “Você sabe que os fariseus se ofenderam quando ouviram essa palavra?”
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
13Mas ele respondeu: “Toda planta que meu Pai celestial não plantou será arrancada pelas raízes.
13ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃
14Deixem-nos em paz. Eles são guias cegos de cegos. Se um cego guiar outro cego, ambos cairão num buraco.”
14הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃
15Pedro lhe respondeu: “Explique-nos a parábola.”
15ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
16Então Jesus disse: “Vocês também ainda não entendem?
16ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
17Vocês não entendem que tudo o que entra pela boca vai para o estômago e depois é expelido do corpo?
17העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
18Mas as coisas que saem da boca vêm do coração, e são essas que contaminam o homem.
18אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃
19Pois do coração saem os maus pensamentos, os assassinatos, os adultérios, os pecados sexuais, os roubos, o falso testemunho e as blasfêmias.
19כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
20Estas são as coisas que contaminam o homem; mas comer sem lavar as mãos não contamina o homem.”
20אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃
21Jesus saiu dali e retirou-se para a região de Tiro e Sidom.
21ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃
22Eis que uma mulher cananeia, vinda daquelas fronteiras, clamou, dizendo: “Tenha misericórdia de mim, Senhor, Filho de Davi! Minha filha está terrivelmente possuída por um demônio!”
22והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃
23Mas ele não lhe respondeu palavra alguma. Seus discípulos se aproximaram e lhe imploraram, dizendo: “Mande-a embora, pois ela vem gritando atrás de nós.”
23והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃
24Mas ele respondeu: “Eu não fui enviado a ninguém senão às ovelhas perdidas da casa de Israel.”
24ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
25Mas ela se aproximou e o adorou, dizendo: “Senhor, ajude-me.”
25והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃
26Mas ele respondeu: “Não é apropriado pegar o pão dos filhos e jogá-lo aos cães.”
26ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
27Mas ela disse: “Sim, Senhor, mas até os cães comem as migalhas que caem da mesa dos seus donos.”
27ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃
28Então Jesus lhe respondeu: “Mulher, grande é a sua fé! Que seja feito a você assim como deseja.” E desde aquela hora sua filha foi curada.
28ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
29Jesus partiu dali e chegou perto do mar da Galileia; e subindo o monte, sentou-se ali.
29ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃
30Grandes multidões vieram a ele, trazendo consigo coxos, cegos, mudos, aleijados e muitos outros, e os colocaram aos seus pés. Ele os curou,
30ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃
31de modo que a multidão se maravilhou ao ver os mudos falando, os aleijados curados, os coxos andando e os cegos vendo — e eles glorificaram o Deus de Israel.
31ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃
32Jesus chamou seus discípulos e disse: “Tenho compaixão da multidão, porque já estão comigo há três dias e não têm o que comer. Não quero mandá-los embora em jejum, para que não desmaiem pelo caminho.”
32ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
33Os discípulos lhe disseram: “Onde conseguiríamos tantos pães num lugar deserto, a ponto de satisfazer uma multidão tão grande?”
33ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃
34Jesus lhes perguntou: “Quantos pães vocês têm?” Eles disseram: “Sete, e alguns peixinhos.”
34ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃
35Ele ordenou que a multidão se sentasse no chão;
35ויצו את המון העם לשבת לארץ׃
36e pegou os sete pães e os peixes. Ele deu graças, os partiu e os entregou aos discípulos, e os discípulos às multidões.
36ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
37Todos comeram e ficaram satisfeitos. E recolheram sete cestos cheios dos pedaços que sobraram.
37ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃
38Os que comeram foram quatro mil homens, além de mulheres e crianças.
38והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
39Então ele despediu as multidões, entrou no barco e foi para a região de Magdala.
39וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.