Matthew 26
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And it came to pass, when Jesus had ended all these words, he said to his disciples:
1ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃
2You know that after two days shall be the pasch, and the son of man shall be delivered up to be crucified:
2אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃
3Then were gathered together the chief priests and ancients of the people into the court of the high priest, who was called Caiphas:
3ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃
4And they consulted together, that by subtilty they might apprehend Jesus, and put him to death.
4ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃
5But they said: Not on the festival day, lest perhaps there should be a tumult among the people.
5ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
6And when Jesus was in Bethania, in the house of Simon the leper,
6ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃
7There came to him a woman having an alabaster box of precious ointment, and poured it on his head as he was at table.
7ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃
8And the disciples seeing it, had indignation, saying: To what purpose is this waste?
8ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃
9For this might have been sold for much, and given to the poor.
9כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃
10And Jesus knowing it, said to them: Why do you trouble this woman? for she hath wrought a good work upon me.
10וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃
11For the poor you have always with you: but me you have not always.
11כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃
12For she in pouring this ointment upon my body, hath done it for my burial.
12כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃
13Amen I say to you, wheresoever this gospel shall be preached in the whole world, that also which she hath done, shall be told for a memory of her.
13אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃
14Then went one of the twelve, who was called Judas Iscariot, to the chief priests,
14וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃
15And said to them: What will you give me, and I will deliver him unto you? But they appointed him thirty pieces of silver.
15ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃
16And from thenceforth he sought opportunity to betray him.
16ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃
17And on the first day of the Azymes, the disciples came to Jesus, saying: Where wilt thou that we prepare for thee to eat the pasch?
17ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃
18But Jesus said: Go ye into the city to a certain man, and say to him: the master saith, My time is near at hand, with thee I make the pasch with my disciples.
18ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃
19And the disciples did as Jesus appointed to them, and they prepared the pasch.
19ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃
20But when it was evening, he sat down with his twelve disciples.
20ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃
21And whilst they were eating, he said: Amen I say to you, that one of you is about to betray me.
21ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃
22And they being very much troubled, began every one to say: Is it I, Lord?
22ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃
23But he answering, said: He that dippeth his hand with me in the dish, he shall betray me.
23ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃
24The Son of man indeed goeth, as it is written of him: but woe to that man by whom the Son of man shall be betrayed: it were better for him, if that man had not been born.
24הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃
25And Judas that betrayed him, answering, said: Is it I, Rabbi? He saith to him: Thou hast said it.
25ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃
26And whilst they were at supper, Jesus took bread, and blessed, and broke: and gave to his disciples, and said: Take ye, and eat. This is my body.
26ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃
27And taking the chalice, he gave thanks, and gave to them, saying: Drink ye all of this.
27ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃
28For this is my blood of the new testament, which shall be shed for many unto remission of sins.
28כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃
29And I say to you, I will not drink from henceforth of this fruit of the vine, until that day when I shall drink it with you new in the kingdom of my Father.
29ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃
30And a hymn being said, they went out unto mount Olivet.
30ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
31Then Jesus said to them: All you shall be scandalized in me this night. For it is written: I will strike the shepherd, and the sheep of the flock shall be dispersed.
31אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃
32But after I shall be risen again, I will go before you into Galilee.
32ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃
33And Peter answering, said to him: Although all shall be scandalized in thee, I will never be scandalized.
33ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃
34Jesus said to him: Amen I say to thee, that in this night before the cock crow, thou wilt deny me thrice.
34ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃
35Peter saith to him: Yea, though I should die with thee, I will not deny thee. And in like manner said all the disciples.
35ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃
36Then Jesus came with them into a country place which is called Gethsemani; and he said to his disciples: Sit you here, till I go yonder and pray.
36אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃
37And taking with him Peter and the two sons of Zebedee, he began to grow sorrowful and to be sad.
37ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃
38Then he saith to them: My soul is sorrowful even unto death: stay you here, and watch with me.
38ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃
39And going a little further, he fell upon his face, praying, and saying: My Father, if it be possible, let this chalice pass from me. Nevertheless not as I will, but as thou wilt.
39וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃
40And he cometh to his disciples, and findeth them asleep, and he saith to Peter: What? Could you not watch one hour with me?
40ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃
41Watch ye, and pray that ye enter not into temptation. The spirit indeed is willing, but the flesh weak.
41שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃
42Again the second time, he went and prayed, saying: My Father, if this chalice may not pass away, but I must drink it, thy will be done.
42ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃
43And he cometh again and findeth them sleeping: for their eyes were heavy.
43ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃
44And leaving them, he went again: and he prayed the third time, saying the selfsame word.
44ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃
45Then he cometh to his disciples, and saith to them: Sleep ye now and take your rest; behold the hour is at hand, and the Son of man shall be betrayed into the hands of sinners.
45ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃
46Rise, let us go: behold he is at hand that will betray me.
46קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃
47As he yet spoke, behold Judas, one of the twelve, came, and with him a great multitude with swords and clubs, sent from the chief priests and the ancients of the people.
47עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃
48And he that betrayed him, gave them a sign, saying: Whomsoever I shall kiss, that is he, hold him fast.
48והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃
49And forthwith coming to Jesus, he said: Hail, Rabbi. And he kissed him.
49ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃
50And Jesus said to him: Friend, whereto art thou come? Then they came up, and laid hands on Jesus, and held him.
50ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃
51And behold one of them that were with Jesus, stretching forth his hand, drew out his sword: and striking the servant of the high priest, cut off his ear.
51והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃
52Then Jesus saith to him: Put up again thy sword into its place: for all that take the sword shall perish with the sword.
52ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃
53Thinkest thou that I cannot ask my Father, and he will give me presently more than twelve legions of angels?
53או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃
54How then shall the scriptures be fulfilled, that so it must be done?
54ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃
55In that same hour Jesus said to the multitudes: You are come out as it were to a robber with swords and clubs to apprehend me. I sat daily with you, teaching in the temple, and you laid not hands on me.
55בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃
56Now all this was done, that the scriptures of the prophets might be fulfilled. Then the disciples all leaving him, fled.
56וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃
57But they holding Jesus led him to Caiphas the high priest, where the scribes and the ancients were assembled.
57והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃
58And Peter followed him afar off, even to the court of the high priest. And going in, he sat with the servants, that he might see the end.
58ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃
59And the chief priests and the whole council sought false witness against Jesus, that they might put him to death:
59והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃
60And they found not, whereas many false witnesses had come in. And last of all there came two false witnesses:
60ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃
61And they said: This man said, I am able to destroy the temple of God, and after three days to rebuild it.
61ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃
62And the high priest rising up, said to him: Answerest thou nothing to the things which these witness against thee?
62ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃
63But Jesus held his peace. And the high priest said to him: I adjure thee by the living God, that thou tell us if thou be the Christ the Son of God.
63וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃
64Jesus saith to him: Thou hast said it. Nevertheless I say to you, hereafter you shall see the Son of man sitting on the right hand of the power of God, and coming in the clouds of heaven.
64ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃
65Then the high priests rent his garments, saying: He hath blasphemed; what further need have we of witnesses? Behold, now you have heard the blasphemy:
65ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃
66What think you? But they answering, said: He is guilty of death.
66מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃
67Then did they spit in his face, and buffeted him: and others struck his face with the palms of their hands,
67וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃
68Saying: Prophesy unto us, O Christ, who is he that struck thee?
68ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃
69But Peter sat without in the court: and there came to him a servant maid, saying: Thou also wast with Jesus the Galilean.
69ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃
70But he denied before them all, saying: I know not what thou sayest.
70ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃
71And as he went out of the gate, another maid saw him, and she saith to them that were there: This man also was with Jesus of Nazareth.
71ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃
72And again he denied with an oath, I know not the man.
72ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃
73And after a little while they came that stood by, and said to Peter: Surely thou also art one of them; for even thy speech doth discover thee.
73וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃
74Then he began to curse and to swear that he knew not the man. And immediately the cock crew.
74ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃
75And Peter remembered the word of Jesus which he had said: Before the cock crow, thou wilt deny me thrice. And going forth, he wept bitterly.
75ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.