Matthew 18
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1At that hour the disciples came to Jesus, saying: Who thinkest thou is the greater in the kingdom of heaven?
1בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃
2And Jesus calling unto him a little child, set him in the midst of them,
2ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃
3And said: Amen I say to you, unless you be converted, and become as little children, you shall not enter into the kingdom of heaven.
3ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃
4Whosoever therefore shall humble himself as this little child, he is the greater in the kingdom of heaven.
4לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃
5And he that shall receive one such little child in my name, receiveth me.
5וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃
6But he that shall scandalize one of these little ones that believe in me, it were better for him that a millstone should be hanged about his neck, and that he should be drowned in the depth of the sea.
6וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃
7Woe to the world because of scandals. For it must needs be that scandals come: but nevertheless woe to that man by whom the scandal cometh.
7אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול׃
8And if thy hand, or thy foot scandalize thee, cut it off, and cast it from thee. It is better for thee to go into life maimed or lame, than having two hands or two feet, to be cast into everlasting fire.
8ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃
9And if thy eye scandalize thee, pluck it out, and cast it from thee. It is better for thee having one eye to enter into life, than having two eyes to be cast into hell fire.
9ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃
10See that you despise not one of these little ones: for I say to you, that their angels in heaven always see the face of my Father who is in heaven.
10ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃
11For the Son of man is come to save that which was lost.
11כי בא בן האדם להושיע את האבד׃
12What think you? If a man have an hundred sheep, and one of them should go astray: doth he not leave the ninety-nine in the mountains, and go to seek that which is gone astray?
12מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃
13And if it so be that he find it: Amen I say to you, he rejoiceth more for that, than for the ninety-nine that went not astray.
13והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃
14Even so it is not the will of your Father, who is in heaven, that one of these little ones should perish.
14כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃
15But if thy brother shall offend against thee, go, and rebuke him between thee and him alone. If he shall hear thee, thou shalt gain thy brother.
15וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃
16And if he will not hear thee, take with thee one or two more: that in the mouth of two or three witnesses every word may stand.
16ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃
17And if he will not hear them: tell the church. And if he will not hear the church, let him be to thee as the heathen and publican.
17ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃
18Amen I say to you, whatsoever you shall bind upon earth, shall be bound also in heaven; and whatsoever you shall loose upon earth, shall be loosed also in heaven.
18אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים׃
19Again I say to you, that if two of you shall consent upon earth, concerning any thing whatsoever they shall ask, it shall be done to them by my Father who is in heaven.
19ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃
20For where there are two or three gathered together in my name, there am I in the midst of them.
20כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם׃
21Then came Peter unto him and said: Lord, how often shall my brother offend against me, and I forgive him? till seven times?
21ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃
22Jesus saith to him: I say not to thee, till seven times; but till seventy times seven times.
22ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃
23Therefore is the kingdom of heaven likened to a king, who would take an account of his servants.
23על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃
24And when he had begun to take the account, one was brought to him, that owed him ten thousand talents.
24וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃
25And as he had not wherewith to pay it, his lord commanded that he should be sold, and his wife and children and all that he had, and payment to be made.
25ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃
26But that servant falling down, besought him, saying: Have patience with me, and I will pay thee all.
26ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃
27And the lord of that servant being moved with pity, let him go and forgave him the debt.
27ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃
28But when that servant was gone out, he found one of his fellow servants that owed him an hundred pence: and laying hold of him, throttled him, saying: Pay what thou owest.
28ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃
29And his fellow servant falling down, besought him, saying: Have patience with me, and I will pay thee all.
29ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃
30And he would not: but went and cast him into prison, till he paid the debt.
30והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃
31Now his fellow servants seeing what was done, were very much grieved, and they came and told their lord all that was done.
31וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃
32Then his lord called him; and said to him: Thou wicked servant, I forgave thee all the debt, because thou besoughtest me:
32ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃
33Shouldst not thou then have had compassion also on thy fellow servant, even as I had compassion on thee?
33הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃
34And his lord being angry, delivered him to the torturers until he paid all the debt.
34ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃
35So also shall my heavenly Father do to you, if you forgive not every one his brother from your hearts.
35ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.