וַיִּקְרָא 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
1Locutus quoque est Dominus ad Moysen, dicens:
2דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
2Loquere ad Aaron et ad filios ejus, ut caveant ab his quæ consecrata sunt filiorum Israël, et non contaminent nomen sanctificatorum mihi, quæ ipsi offerunt. Ego Dominus.
3אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
3Dic ad eos, et ad posteros eorum: Omnis homo qui accesserit de stirpe vestra ad ea quæ consecrata sunt, et quæ obtulerunt filii Israël Domino, in quo est immunditia, peribit coram Domino. Ego sum Dominus.
4איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃
4Homo de semine Aaron, qui fuerit leprosus, aut patiens fluxum seminis, non vescetur de his quæ sanctificata sunt mihi, donec sanetur. Qui tetigerit immundum super mortuo, et ex quo egreditur semen quasi coitus,
5או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃
5et qui tangit reptile, et quodlibet immundum cujus tactus est sordidus,
6נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
6immundus erit usque ad vesperum, et non vescetur his quæ sanctificata sunt: sed cum laverit carnem suam aqua,
7ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
7et occubuerit sol, tunc mundatus vescetur de sanctificatis, quia cibus illius est.
8נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
8Morticinum et captum a bestia non comedent, nec polluentur in eis. Ego sum Dominus.
9ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
9Custodiant præcepta mea, ut non subjaceant peccato, et moriantur in sanctuario, cum polluerint illud. Ego Dominus qui sanctifico eos.
10וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
10Omnis alienigena non comedet de sanctificatis; inquilinus sacerdotis et mercenarius non vescentur ex eis.
11וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
11Quem autem sacerdos emerit, et qui vernaculus domus ejus fuerit, his comedent ex eis.
12ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
12Si filia sacerdotis cuilibet ex populo nupta fuerit, de his quæ sanctificata sunt, et de primitiis non vescetur.
13ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
13Sin autem vidua, vel repudiata, et absque liberis reversa fuerit ad domum patris sui: sicut puella consueverat, aletur cibis patris sui. Omnis alienigena comedendi ex eis non habet potestatem.
14ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
14Qui comederit de sanctificatis per ignorantiam, addet quintam partem cum eo quod comedit, et dabit sacerdoti in sanctuarium.
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
15Nec contaminabunt sanctificata filiorum Israël, quæ offerunt Domino:
16והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
16ne forte sustineant iniquitatem delicti sui, cum sanctificata comederint. Ego Dominus qui sanctifico eos.
17וידבר יהוה אל משה לאמר׃
17Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
18דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
18Loquere ad Aaron et filios ejus, et ad omnes filios Israël, dicesque ad eos: Homo de domo Israël, et de advenis qui habitant apud vos, qui obtulerit oblationem suam, vel vota solvens, vel sponte offerens, quidquid illud obtulerit in holocaustum Domini,
19לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
19ut offeratur per vos, masculus immaculatus erit ex bobus, et ovibus, et ex capris:
20כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
20si maculam habuerit, non offeretis, neque erit acceptabile.
21ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
21Homo qui obtulerit victimam pacificorum Domino, vel vota solvens, vel sponte offerens, tam de bobus quam de ovibus, immaculatum offeret ut acceptabile sit: omnis macula non erit in eo.
22עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃
22Si cæcum fuerit, si fractum, si cicatricem habens, si papulas, aut scabiem, aut impetiginem: non offeretis ea Domino, nec adolebitis ex eis super altare Domini.
23ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃
23Bovem et ovem, aure et cauda amputatis, voluntarie offerre potes, votum autem ex eis solvi non potest.
24ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃
24Omne animal, quod vel contritis, vel tusis, vel sectis ablatisque testiculis est, non offeretis Domino, et in terra vestra hoc omnino ne faciatis.
25ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
25De manu alienigenæ non offeretis panes Deo vestro, et quidquid aliud dare voluerit, quia corrupta, et maculata sunt omnia: non suscipietis ea.
26וידבר יהוה אל משה לאמר׃
26Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
27שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃
27Bos, ovis et capra, cum genita fuerint, septem diebus erunt sub ubere matris suæ: die autem octavo, et deinceps, offerri poterunt Domino.
28ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃
28Sive illa bos, sive ovis, non immolabuntur una die cum fœtibus suis.
29וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃
29Si immolaveritis hostiam pro gratiarum actione Domino, ut possit esse placabilis,
30ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
30eodem die comedetis eam: non remanebit quidquam in mane alterius diei. Ego Dominus.
31ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
31Custodite mandata mea, et facite ea. Ego Dominus.
32ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
32Ne polluatis nomen meum sanctum, ut sanctificer in medio filiorum Israël. Ego Dominus qui sanctifico vos,
33המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
33et eduxi de terra Ægypti, ut essem vobis in Deum. Ego Dominus.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.