וַיִּקְרָא 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
1And the LORD spake unto Moses, saying,
2דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
2Speak unto Aaron and to his sons, that they separate themselves from the holy things of the children of Israel, and that they profane not my holy name in those things which they hallow unto me: I am the LORD .
3אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
3Say unto them, Whosoever he be of all your seed among your generations, that goeth unto the holy things, which the children of Israel hallow unto the LORD , having his uncleanness upon him, that soul shall be cut off from my presence: I am the LORD .
4איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃
4What man soever of the seed of Aaron is a leper, or hath a running issue; he shall not eat of the holy things, until he be clean. And whoso toucheth any thing that is unclean by the dead, or a man whose seed goeth from him;
5או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃
5Or whosoever toucheth any creeping thing, whereby he may be made unclean, or a man of whom he may take uncleanness, whatsoever uncleanness he hath;
6נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
6The soul which hath touched any such shall be unclean until even, and shall not eat of the holy things, unless he wash his flesh with water.
7ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
7And when the sun is down, he shall be clean, and shall afterward eat of the holy things; because it is his food.
8נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
8That which dieth of itself, or is torn with beasts , he shall not eat to defile himself therewith: I am the LORD .
9ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
9They shall therefore keep mine ordinance, lest they bear sin for it, and die therefore, if they profane it: I the LORD do sanctify them.
10וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
10There shall no stranger eat of the holy thing: a sojourner of the priest, or an hired servant, shall not eat of the holy thing.
11וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
11But if the priest buy any soul with his money, he shall eat of it, and he that is born in his house: they shall eat of his meat.
12ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
12If the priest’s daughter also be married unto a stranger, she may not eat of an offering of the holy things.
13ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
13But if the priest’s daughter be a widow, or divorced, and have no child, and is returned unto her father’s house, as in her youth, she shall eat of her father’s meat: but there shall no stranger eat thereof.
14ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
14¶ And if a man eat of the holy thing unwittingly, then he shall put the fifth part thereof unto it, and shall give it unto the priest with the holy thing.
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
15And they shall not profane the holy things of the children of Israel, which they offer unto the LORD ;
16והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
16Or suffer them to bear the iniquity of trespass, when they eat their holy things: for I the LORD do sanctify them.
17וידבר יהוה אל משה לאמר׃
17¶ And the LORD spake unto Moses, saying,
18דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
18Speak unto Aaron, and to his sons, and unto all the children of Israel, and say unto them, Whatsoever he be of the house of Israel, or of the strangers in Israel, that will offer his oblation for all his vows, and for all his freewill offerings, which they will offer unto the LORD for a burnt offering;
19לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
19Ye shall offer at your own will a male without blemish, of the beeves, of the sheep, or of the goats.
20כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
20But whatsoever hath a blemish, that shall ye not offer: for it shall not be acceptable for you.
21ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
21And whosoever offereth a sacrifice of peace offerings unto the LORD to accomplish his vow, or a freewill offering in beeves or sheep, it shall be perfect to be accepted; there shall be no blemish therein.
22עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃
22Blind, or broken, or maimed, or having a wen, or scurvy, or scabbed, ye shall not offer these unto the LORD , nor make an offering by fire of them upon the altar unto the LORD .
23ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃
23Either a bullock or a lamb that hath any thing superfluous or lacking in his parts, that mayest thou offer for a freewill offering; but for a vow it shall not be accepted.
24ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃
24Ye shall not offer unto the LORD that which is bruised, or crushed, or broken, or cut; neither shall ye make any offering thereof in your land.
25ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
25Neither from a stranger’s hand shall ye offer the bread of your God of any of these; because their corruption is in them, and blemishes be in them: they shall not be accepted for you.
26וידבר יהוה אל משה לאמר׃
26¶ And the LORD spake unto Moses, saying,
27שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃
27When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; and from the eighth day and thenceforth it shall be accepted for an offering made by fire unto the LORD .
28ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃
28And whether it be cow or ewe, ye shall not kill it and her young both in one day.
29וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃
29And when ye will offer a sacrifice of thanksgiving unto the LORD , offer it at your own will.
30ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
30On the same day it shall be eaten up; ye shall leave none of it until the morrow: I am the LORD .
31ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
31Therefore shall ye keep my commandments, and do them: I am the LORD .
32ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
32Neither shall ye profane my holy name; but I will be hallowed among the children of Israel: I am the LORD which hallow you,
33המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
33That brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am the LORD .
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.