וַיִּקְרָא 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
1And the Lord spoke to Moses, saying:
2דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
2Speak to Aaron and to his sons, that they beware of those things that are consecrated of the children of Israel, and defile not the name of the things sanctified to me, which they offer. I am the Lord.
3אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
3Say to them and to their posterity: Every man of your race, that approacheth to those things that are consecrated, and which the children of Israel have offered to the Lord, in whom there is uncleanness, shall perish before the Lord. I am the Lord.
4איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃
4The man of the seed of Aaron, that is a leper, or that suffereth a running of the seed, shall not eat of those things that are sanctified to me, until he be healed. He that toucheth any thing unclean by occasion of the dead, and he whose seed goeth from him as in generation,
5או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃
5And he that toucheth a creeping thing, or any unclean thing, the touching of which is defiling,
6נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
6Shall be unclean until the evening, and shall not eat those things that are sanctified: but when he hath washed his flesh with water,
7ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
7And the sun is down, then being purified, he shall eat of the sanctified things, because it is his meat.
8נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
8That which dieth of itself, and that which was taken by a beast, they shall not eat, nor be defiled therewith, I am the Lord.
9ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
9Let them keep my precepts, that they may not fall into sin, and die in the sanctuary, when they shall have defiled it. I am the Lord who sanctify them.
10וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
10No stranger shall eat of the sanctified things: a sojourner of the priests, or a hired servant, shall not eat of them.
11וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
11But he whom the priest hath bought, and he that is his servant, born in his house, these shall eat of them.
12ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
12If the daughter of a priest be married to any of the people, she shall not eat of those things that are sanctified, nor of the firstfruits.
13ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
13But if she be a widow, or divorced, and having no children return to her father’s house, she shall eat of her father’s meats, as she was wont to do when she was a maid, no stranger hath leave to eat of them.
14ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
14He that eateth of the sanctified things through ignorance, shall add the fifth part with that which he ate, and shall give it to the priest into the sanctuary.
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
15And they shall not profane the sanctified things of the children of Israel, which they offer to the Lord:
16והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
16Lest perhaps they bear the iniquity of their trespass, when they shall have eaten the sanctified things. I am the Lord who sanctify them.
17וידבר יהוה אל משה לאמר׃
17And the Lord spoke to Moses, saying:
18דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
18Speak to Aaron, and to his sons, and to all the children of Israel, and thou shalt say to them: The man of the house of Israel, and of the strangers who dwell with you, that offereth his oblation, either paying his vows, or offering of his own accord, whatsoever it be which he presenteth for a holocaust of the Lord,
19לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
19To be offered by you, it shall be a male without blemish of the beeves, or of the sheep, or of the goats.
20כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
20If it have a blemish you shall not offer it, neither shall it be acceptable.
21ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
21The man that offereth a victim of peace offerings to the Lord, either paying his vows, or offering of his own accord, whether of beeves or of sheep, shall offer it without blemish, that it may be acceptable: there shall be no blemish in it.
22עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃
22If it be blind, or broken, or have a scar or blisters, or a scab, or a dry scurf: you shall not offer them to the Lord, nor burn any thing of them upon the Lord’s altar.
23ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃
23An ox or a sheep, that hath the ear and the tail cut off, thou mayst offer voluntarily: but a vow may not be paid with them.
24ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃
24You shall not offer to the Lord any beast that hath the testicles bruised, or crushed, or cut and taken away: neither shall you do any such thing in your land.
25ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
25You shall not offer bread to your God, from the hand of a stranger, nor any other thing that he would give: because they are all corrupted, and defiled: you shall not receive them.
26וידבר יהוה אל משה לאמר׃
26And the Lord spoke to Moses, saying:
27שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃
27When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, they shall be seven days under the udder of their dam: but the eighth day, and thenceforth, they may be offered to the Lord.
28ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃
28Whether it be a cow, or a sheep, they shall not be sacrificed the same day with their young ones.
29וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃
29If you immolate a victim for thanksgiving to the Lord, that he may be favourable,
30ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
30You shall eat it the same day, there shall not any of it remain until the morning of the next day. I am the Lord.
31ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
31Keep my commandments, and do them. I am the Lord.
32ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
32Profane not my holy name, that I may be sanctified in the midst of the children of Israel. I am the Lord who sanctify you,
33המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
33And who brought you out of the land of Egypt, that I might be your God: I am the Lord.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.