וַיִּקְרָא 25
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃
1And the Lord spoke to Moses in mount Sinai, saying:
2דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃
2Speak to the children of Israel, and thou shalt say to them: When you shall have entered into the land which I will give you, observe the rest of the sabbath to the Lord.
3שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃
3Six years thou shalt sow thy field and six years thou shalt prune thy vineyard, and shalt gather the fruits thereof:
4ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃
4But in the seventh year there shall be a sabbath to the land, of the resting of the Lord: thou shalt not sow thy field, nor prune thy vineyard.
5את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃
5What the ground shall bring forth of itself, thou shalt not reap: neither shalt thou gather the grapes of the firstfruits as a vintage: for it is a year of rest to the land:
6והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃
6But they shall be unto you for meat, to thee and to thy manservant, to thy maidservant and thy hireling, and to the strangers that sojourn with thee:
7ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃
7All things that grow shall be meat to thy beasts and to thy cattle.
8וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃
8Thou shalt also number to thee seven weeks of years, that is to say, seven times seven, which together make forty-nine years:
9והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃
9And thou shalt sound the trumpet in the seventh month, the tenth day of the month, in the time of the expiation in all your land.
10וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃
10And thou shalt sanctify the fiftieth year, and shalt proclaim remission to all the inhabitants of thy land: for it is the year of jubilee. Every man shall return to his possession, and every one shall go back to his former family:
11יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃
11Because it is the jubilee and the fiftieth year. You shall not sow, nor reap the things that grow in the field of their own accord, neither shall you gather the firstfruits of the vines,
12כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃
12Because of the sanctification of the jubilee: but as they grow you shall presently eat them.
13בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃
13In the year of the jubilee all shall return to their possessions.
14וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃
14When thou shalt sell any thing to thy neighbour, or shalt buy of him; grieve not thy brother: but thou shalt buy of him according to the number of years from the jubilee.
15במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃
15And he shall sell to thee according to the computation of the fruits.
16לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃
16The more years remain after the jubilee, the more shall the price increase: and the less time is counted, so much the less shall the purchase cost. For he shall sell to thee the time of the fruits.
17ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃
17Do not afflict your countrymen, but let every one fear his God: because I am the Lord your God.
18ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃
18Do my precepts, and keep my judgments, and fulfill them: that you may dwell in the land without any fear,
19ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃
19And the ground may yield you its fruits, of which you may eat your fill, fearing no mall’s invasion.
20וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃
20But if you say: What shall we eat the seventh year, if we sow not, nor gather our fruits?
21וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃
21I will give you my blessing the sixth year, and it shall yield the fruits of three years:
22וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃
22And the eighth year you shall sow, and shall eat of the old fruits, until the ninth year: till new grow up, you shall eat the old store.
23והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃
23The land also shall not be sold for ever: because it is mine, and you are strangers and sojourners with me.
24ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃
24For which cause all the country of your possession shall be under the condition of redemption.
25כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃
25If thy brother being impoverished sell his little possession, and his kinsman will, he may redeem what he had sold.
26ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃
26But if he have no kinsman, and he himself can find the price to redeem it:
27וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃
27The value of the fruits shall be counted from that time when he sold it: and the overplus he shall restore to the buyer, and so shall receive his possession again.
28ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃
28But if his hands find not the means to repay the price, the buyer shall have what he bought, until the year of the jubilee. For in that year all that is sold shall return to the owner, and to the ancient possessor.
29ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃
29He that selleth a house within the walls of a city, shall have the liberty to redeem it, until one year be expired:
30ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃
30If he redeem it not, and the whole year be fully out, the buyer shall possess it, and his posterity for ever, and it cannot be redeemed, not even in the jubilee.
31ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃
31But if the house be in a village, that hath no walls, it shall be sold according to the same law as the fields: if it be not redeemed before, in the jubilee it shall return to the owner.
32וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃
32The houses of Levites, which are in cities, may always be redeemed:
33ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃
33If they be not redeemed, in the jubilee they shall all return to the owners, because the houses of the cities of the Levites are for their possessions among the children of Israel.
34ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃
34But let not their suburbs be sold, because it is a perpetual possession.
35וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃
35If thy brother be impoverished, and weak of hand, and thou receive him as a stranger and sojourner, and he live with thee,
36אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃
36Take not usury of him nor more than thou gavest: fear thy God, that thy brother may live with thee.
37את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃
37Thou shalt not give him thy money upon usury, nor exact of him any increase of fruits.
38אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃
38I am the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt, that I might give you the land of Chanaan, and might be your God.
39וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃
39If thy brother constrained by poverty, sell himself to thee, thou shalt not oppress him with the service of bondservants:
40כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃
40But he shall be as a hireling, and a sojourner: he shall work with thee until the year of the jubilee,
41ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃
41And afterwards he shall go out with his children, and shall return to his kindred and to the possession of his fathers,
42כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃
42For they are my servants, and I brought them out of the land of Egypt: let them not be sold as bondmen:
43לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃
43Afflict him not by might, but fear thy God.
44ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃
44Let your bondmen, and your bondwomen, be of the nations that are round about you.
45וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃
45And of the strangers that sojourn among you, or that were born of them in your land, these you shall have for servants:
46והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃
46And by right of inheritance shall leave them to your posterity, and shall possess them for ever. But oppress not your brethren the children of Israel by might.
47וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃
47If the hand of a stranger or a sojourner grow strong among you, and thy brother being impoverished sell himself to him, or to any of his race:
48אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃
48After the sale he may be redeemed. He that will of his brethren shall redeem him:
49או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃
49Either his uncle, or his uncle’s son, or his kinsman, by blood, or by affinity. But if he himself be able also, he shall redeem himself,
50וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃
50Counting only the years from the time of his selling unto the year of the jubilee: and counting the money that he was sold for, according to the number of the years and the reckoning of a hired servant,
51אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃
51If there be many years that remain until the jubilee, according to them shall he also repay the price.
52ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃
52If few, he shall make the reckoning with him according to the number of the years, and shall repay to the buyer of what remaineth of the years,
53כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃
53His wages being allowed for which he served before: he shall not afflict him violently in thy sight.
54ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃
54And if by these means he cannot be redeemed, in the year of the jubilee he shall go out with his children.
55כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃
55For the children of Israel are my servants, whom I brought forth out of the land of Egypt.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.