וַיִּקְרָא 25
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃
1Locutusque est Dominus ad Moysen in monte Sinai, dicens:
2דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃
2Loquere filiis Israël, et dices ad eos: Quando ingressi fueritis terram quam ego dabo vobis, sabbatizes sabbatum Domino.
3שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃
3Sex annis seres agrum tuum, et sex annis putabis vineam tuam, colligesque fructus ejus:
4ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃
4septimo autem anno sabbatum erit terræ, requietionis Domini: agrum non seres, et vineam non putabis.
5את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃
5Quæ sponte gignet humus, non metes: et uvas primitiarum tuarum non colliges quasi vindemiam: annus enim requietionis terræ est:
6והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃
6sed erunt vobis in cibum, tibi et servo tuo, ancillæ et mercenario tuo, et advenæ qui peregrinantur apud te:
7ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃
7jumentis tuis et pecoribus, omnia quæ nascuntur præbebunt cibum.
8וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃
8Numerabis quoque tibi septem hebdomadas annorum, id est, septies septem, quæ simul faciunt annos quadraginta novem:
9והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃
9et clanges buccina mense septimo, decima die mensis, propitiationis tempore, in universa terra vestra.
10וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃
10Sanctificabisque annum quinquagesimum, et vocabis remissionem cunctis habitatoribus terræ tuæ: ipse est enim jubilæus. Revertetur homo ad possessionem suam, et unusquisque rediet ad familiam pristinam:
11יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃
11quia jubilæus est, et quinquagesimus annus. Non seretis neque metetis sponte in agro nascentia, et primitias vindemiæ non colligetis,
12כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃
12ob sanctificationem jubilæi: sed statim oblata comedetis.
13בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃
13Anno jubilæi, redient omnes ad possessiones suas.
14וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃
14Quando vendes quippiam civi tuo, vel emes ab eo, ne contristes fratrem tuum, sed juxta numerum annorum jubilæi emes ab eo,
15במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃
15et juxta supputationem frugum vendet tibi.
16לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃
16Quanto plures anni remanserint post jubilæum, tanto crescet et pretium: et quanto minus temporis numeraveris, tanto minoris et emptio constabit: tempus enim frugum vendet tibi.
17ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃
17Nolite affligere contribules vestros, sed timeat unusquisque Deum suum, quia ego Dominus Deus vester.
18ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃
18Facite præcepta mea, et judicia custodite, et implete ea: ut habitare possitis in terra absque ullo pavore,
19ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃
19et gignat vobis humus fructus suos, quibus vescamini usque ad saturitatem, nullius impetum formidantes.
20וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃
20Quod si dixeritis: Quid comedemus anno septimo, si non severimus, neque collegerimus fruges nostras?
21וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃
21dabo benedictionem meam vobis anno sexto, et faciet fructus trium annorum:
22וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃
22seretisque anno octavo, et comedetis veteres fruges usque ad nonum annum: donec nova nascantur, edetis vetera.
23והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃
23Terra quoque non vendetur in perpetuum, quia mea est, et vos advenæ et coloni mei estis:
24ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃
24unde cuncta regio possessionis vestræ sub redemptionis conditione vendetur.
25כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃
25Si attenuatus frater tuus vendiderit possessiunculam suam, et voluerit propinquus ejus, potest redimere quod ille vendiderat.
26ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃
26Sin autem non habuerit proximum, et ipse pretium ad redimendum potuerit invenire,
27וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃
27computabuntur fructus ex eo tempore quo vendidit: et quod reliquum est, reddet emptori, sicque recipiet possessionem suam.
28ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃
28Quod si non invenerit manus ejus ut reddat pretium, habebit emptor quod emerat, usque ad annum jubilæum. In ipso enim omnis venditio redibit ad dominum et ad possessorem pristinum.
29ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃
29Qui vendiderit domum intra urbis muros, habebit licentiam redimendi, donec unus impleatur annus.
30ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃
30Si non redemerit, et anni circulus fuerit evolutus, emptor possidebit eam, et posteri ejus in perpetuum, et redimi non poterit, etiam in jubilæo.
31ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃
31Sin autem in villa domus, quæ muros non habet, agrorum jure vendetur: si ante redempta non fuerit, in jubilæo revertetur ad dominum.
32וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃
32Ædes Levitarum quæ in urbibus sunt, semper possunt redimi:
33ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃
33si redemptæ non fuerint, in jubilæo revertentur ad dominos, quia domus urbium Levitarum pro possessionibus sunt inter filios Israël.
34ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃
34Suburbana autem eorum non veneant, quia possessio sempiterna est.
35וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃
35Si attenuatus fuerit frater tuus, et infirmus manu, et susceperis eum quasi advenam et peregrinum, et vixerit tecum,
36אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃
36ne accipias usuras ab eo, nec amplius quam dedisti: time Deum tuum, ut vivere possit frater tuus apud te.
37את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃
37Pecuniam tuam non dabis ei ad usuram, et frugum superabundantiam non exiges.
38אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃
38Ego Dominus Deus vester, qui eduxi vos de terra Ægypti, ut darem vobis terram Chanaan, et essem vester Deus.
39וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃
39Si paupertate compulsus vendiderit se tibi frater tuus, non eum opprimes servitute famulorum,
40כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃
40sed quasi mercenarius et colonus erit: usque ad annum jubilæum operabitur apud te,
41ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃
41et postea egredietur cum liberis suis, et revertetur ad cognationem, ad possessionem patrum suorum.
42כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃
42Mei enim servi sunt, et ego eduxi eos de terra Ægypti: non veneant conditione servorum:
43לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃
43ne affligas eum per potentiam, sed metuito Deum tuum.
44ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃
44Servus et ancilla sint vobis de nationibus quæ in circuitu vestro sunt:
45וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃
45et de advenis qui peregrinantur apud vos, vel qui ex his nati fuerint in terra vestra, hos habebitis famulos:
46והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃
46et hæreditario jure transmittetis ad posteros, ac possidebitis in æternum: fratres autem vestros filios Israël ne opprimatis per potentiam.
47וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃
47Si invaluerit apud vos manus advenæ atque peregrini, et attenuatus frater tuus vendiderit se ei, aut cuiquam de stirpe ejus:
48אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃
48post venditionem potest redimi. Qui voluerit ex fratribus suis, redimet eum,
49או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃
49et patruus, et patruelis, et consanguineus, et affinis. Sin autem et ipse potuerit, redimet se,
50וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃
50supputatis dumtaxat annis a tempore venditionis suæ usque ad annum jubilæum: et pecunia, qua venditus fuerat, juxta annorum numerum, et rationem mercenarii supputata.
51אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃
51Si plures fuerint anni qui remanent usque ad jubilæum, secundum hos reddet et pretium:
52ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃
52si pauci, ponet rationem cum eo juxta annorum numerum, et reddet emptori quod reliquum est annorum,
53כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃
53quibus ante servivit mercedibus imputatis: non affliget eum violenter in conspectu tuo.
54ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃
54Quod si per hæc redimi non potuerit, anno jubilæo egredietur cum liberis suis.
55כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃
55Mei enim sunt servi filii Israël, quos eduxi de terra Ægypti.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.