וַיִּקְרָא 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
1Then the LORD said to Moses,
2דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
2“Tell Aaron and his sons to treat with respect the sacred offerings that the Israelites have consecrated to Me, so that they do not profane My holy name. I am the LORD.
3אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
3Tell them that for the generations to come, if any of their descendants in a state of uncleanness approaches the sacred offerings that the Israelites consecrate to the LORD, that person must be cut off from My presence. I am the LORD.
4איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃
4If a descendant of Aaron has a skin disease or a discharge, he may not eat the sacred offerings until he is clean. Whoever touches anything defiled by a corpse or by a man who has an emission of semen,
5או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃
5or whoever touches a crawling creature or a person that makes him unclean, whatever the uncleanness may be—
6נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
6the man who touches any of these will remain unclean until evening. He must not eat from the sacred offerings unless he has bathed himself with water.
7ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
7When the sun has set, he will become clean, and then he may eat from the sacred offerings, for they are his food.
8נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
8He must not eat anything found dead or torn by wild animals, which would make him unclean. I am the LORD.
9ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
9The priests must keep My charge, lest they bear the guilt and die because they profane it. I am the LORD who sanctifies them.
10וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
10No one outside a priest’s family may eat the sacred offering, nor may the guest of a priest or his hired hand eat it.
11וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
11But if a priest buys a slave with his own money, or if a slave is born in his household, that slave may eat his food.
12ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
12If the priest’s daughter is married to a man other than a priest, she is not to eat of the sacred contributions.
13ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
13But if a priest’s daughter with no children becomes widowed or divorced and returns to her father’s house, she may share her father’s food as in her youth. But no outsider may share it.
14ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
14If anyone eats a sacred offering in error, he must add a fifth to its value and give the sacred offering to the priest.
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
15The priests must not profane the sacred offerings that the Israelites present to the LORD
16והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
16by allowing the people to eat the sacred offerings and thus to bear the punishment for guilt. For I am the LORD who sanctifies them.”
17וידבר יהוה אל משה לאמר׃
17Then the LORD said to Moses,
18דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
18“Speak to Aaron and his sons and all the Israelites and tell them, ‘Any man of the house of Israel or any foreign resident who presents a gift for a burnt offering to the LORD, whether to fulfill a vow or as a freewill offering,
19לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
19must offer an unblemished male from the cattle, sheep, or goats in order for it to be accepted on your behalf.
20כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
20You must not present anything with a defect, because it will not be accepted on your behalf.
21ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
21When a man presents a peace offering to the LORD from the herd or flock to fulfill a vow or as a freewill offering, it must be without blemish or defect to be acceptable.
22עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃
22You are not to present to the LORD any animal that is blind, injured, or maimed, or anything with a running sore, a festering rash, or a scab; you must not put any of these on the altar as an offering made by fire to the LORD.
23ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃
23You may present as a freewill offering an ox or sheep that has a deformed or stunted limb, but it is not acceptable in fulfillment of a vow.
24ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃
24You are not to present to the LORD an animal whose testicles are bruised, crushed, torn, or cut; you are not to sacrifice them in your land.
25ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
25Neither you nor a foreigner shall present food to your God from any such animal. They will not be accepted on your behalf, because they are deformed and flawed.’”
26וידבר יהוה אל משה לאמר׃
26Then the LORD said to Moses,
27שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃
27“When an ox, a sheep, or a goat is born, it must remain with its mother for seven days. From the eighth day on, it will be acceptable as an offering made by fire to the LORD.
28ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃
28But you must not slaughter an ox or a sheep on the same day as its young.
29וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃
29When you sacrifice a thank offering to the LORD, offer it so that it may be acceptable on your behalf.
30ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
30It must be eaten that same day. Do not leave any of it until morning. I am the LORD.
31ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
31You are to keep My commandments and practice them. I am the LORD.
32ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
32You must not profane My holy name. I must be acknowledged as holy among the Israelites. I am the LORD who sanctifies you,
33המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
33who brought you out of the land of Egypt to be your God. I am the LORD.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.