Numbers 32
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And the sons of Ruben and Gad had many flocks of cattle, and their substance in beasts was infinite. And when they saw the lands of Jazer and Galaad fit for feeding cattle,
1ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃
2They came to Moses and Eleazar the priest, and the princes of the multitude, and said:
2ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃
3Ataroth, and Dibon, and Jazer, and Nemra, Hesebon, and Eleale, and Saban, and Nebo, and Beon,
3עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃
4The land, which the Lord hath conquered in the sight of the children of Israel, is a very fertile soil for the feeding of beasts: and we thy servants have very much cattle:
4הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃
5And we pray thee, if we have found favour in thy sight, that thou give it to us thy servants in possession, and make us not pass over the Jordan.
5ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃
6And Moses answered them: What, shall your brethren go to fight, and will you sit here?
6ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃
7Why do ye overturn the minds of the children of Israel, that they may not dare to pass into the place which the Lord hath given them?
7ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
8Was it not thus your fathers did, when I sent from Cadesbarne to view the land?
8כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃
9And when they were come as far as the valley of the cluster, having viewed all the country, they overturned the hearts of the children of Israel, that they should not enter into the coasts, which the Lord gave them.
9ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
10And he swore in his anger, saying:
10ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃
11If these men, that came up out of Egypt, from twenty years old and upward, shall see the land, which I promised with an oath to Abraham, Isaac, and Jacob: because they would not follow me,
11אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃
12Except Caleb the son of Jephone the Cenezite, and Josue the son of Nun: these have fulfilled my will.
12בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃
13And the Lord being angry against Israel, led them about through the desert forty years, until the whole generation, that had done evil in his sight, was consumed.
13ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃
14And behold, said he, you are risen up instead of your fathers, the increase and offspring of sinful men, to augment the fury of the Lord against Israel.
14והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃
15For if you will not follow him, he will leave the people in the wilderness, and you shall be the cause of the destruction of all.
15כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃
16But they coming near, said: We will make sheepfolds, and stalls for our cattle, and strong cities for our children:
16ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃
17And we ourselves will go armed and ready for battle before the children of Israel, until we bring them in unto their places. Our little ones, and all we have, shall be in walled cities, for fear of the ambushes of the inhabitants.
17ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃
18We will not return into our houses until the children of Israel possess their inheritance:
18לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃
19Neither will we seek any thing beyond the Jordan, because we have already our possession on the east side thereof,
19כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃
20And Moses said to them: If you do what you promise, go on well appointed for war before the Lord:
20ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃
21And let every fighting man pass over the Jordan, until the Lord overthrow his enemies:
21ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃
22And all the land be brought under him, then shall you be blameless before the Lord and before Israel, and you shall obtain the countries that you desire, before the Lord.
22ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃
23But if you do not what you say, no man can doubt but you sin against God: and know ye, that your sin shall overtake you.
23ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃
24Build therefore cities for your children, and folds and stalls for your sheep and beasts, and accomplish what you have promised.
24בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃
25And the children of Gad and Ruben said to Moses: We are thy servants, we will do what my lord commandeth.
25ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃
26We will leave our children, and our wives and sheep and cattle, in the cities of Galaad:
26טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃
27And we thy servants all well appointed will march on to the war, as thou, my lord, speakest.
27ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃
28Moses therefore commanded Eleazar the priest, and Josue the son of Nun, and the princes of the families of all the tribes of Israel, and said to them:
28ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃
29If the children of Gad, and the children of Ruben pass with you over the Jordan, all armed for war before the Lord, and the land be made subject to you: give them Galaad in possession.
29ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃
30But if they will not pass armed with you into the land of Chanaan, let them receive places to dwell in among you.
30ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃
31And the children of Gad, and the children of Ruben answered: As the Lord hath spoken to his servants, so will we do:
31ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃
32We will go armed before the Lord into the land of Chanaan, and we confess that we have already received our possession beyond the Jordan.
32נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃
33Moses therefore gave to the children of Cad and of Ruben, and to the half tribe of Manasses the son of Joseph, the kingdom of Sehon king of the Amorrhites, and the kingdom of Og king of Basan, and their land and the cities thereof round about.
33ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃
34And the sons of Cad built Dibon, and Ataroth, and Aroer,
34ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃
35And Etroth, and Sophan, and Jazer, and Jegbaa,
35ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃
36And Bethnemra, and Betharan, fenced cities, and folds for their cattle.
36ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃
37But the children of Ruben built Hesebon, and Eleale, and Cariathaim,
37ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃
38And Nabo, and Baalmeon (their names being changed) and Sabama: giving names to the cities which they had built.
38ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃
39Moreover the children of Machir, the son of Manasses, went into Galaad, and wasted it, cutting off the Amorrhites, the inhabitants thereof.
39וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃
40And Moses gave the land of Galaad to Machir the son of Manasses, and he dwelt in it.
40ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃
41And Jair the son of Manasses went, and took the villages thereof, and he called them Havoth Jair, that is to say, the villages of Jair.
41ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃
42Nobe also went, and took Canath with the villages thereof: and he called it by his own name, Nobe.
42ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.