Numbers 15
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And the Lord spoke to Moses, saying:
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2Speak to the children of Israel and thou shalt say to them: When you shall be come into the land of your habitation, which I will give you,
2דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃
3And shall make an offering to the Lord, for a holocaust, or a victim, paying your vows, or voluntarily offering gifts, or in your solemnities burning a sweet savour unto the Lord, of oxen or of sheep:
3ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃
4Whosoever immolateth the victim, shall offer a sacrifice of fine flour, the tenth part of an ephi, tempered with the fourth part of a hin of oil:
4והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃
5And he shall give the same measure of wine to pour out in libations for the holocaust or for the victim. For every lamb,
5ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃
6And for every ram there shall be a sacrifice of hour of two tenths, which shall be tempered with the third part of a hin of oil:
6או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃
7And he shall offer the third part of the same measure of wine for the libation, for a sweet savour to the Lord.
7ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃
8But when thou offerest a holocaust or sacrifice of oxen, to fulfill thy vow or for victims of peace offerings,
8וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃
9Thou shalt give for every ox three tenths of flour tempered with half a hin of oil,
9והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃
10And wine for libations of the same measure, for an offering of most sweet savour to the Lord.
10ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃
11Thus shalt thou do:
11ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃
12For every ox and ram and lamb and kid.
12כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃
13Both they that are born in the land, and the strangers,
13כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃
14Shall offer sacrifices after the same rite.
14וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃
15There shall be all one law and judgment both for you and for them who are strangers in the land.
15הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃
16And the Lord spoke to Moses, saying:
16תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃
17Speak to the children of Israel, and thou shalt say to them:
17וידבר יהוה אל משה לאמר׃
18When you are come into the land which I will give you,
18דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃
19And shall eat of the bread of that country, you shall separate firstfruits to the Lord,
19והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃
20Of the things you eat. As you separate firstfruits of your barnfloors:
20ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃
21So also shall you give firstfruits of your dough to the Lord.
21מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃
22And if through ignorance you omit any of these things, which the Lord hath spoken to Moses,
22וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃
23And by him hath commanded you, from the day that he began to command and thenceforward,
23את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃
24And the multitude have forgotten to do it: they shall offer a calf out of the herd, a holocaust for a most sweet savour to the Lord, and the sacrifice and libations thereof, as the ceremonies require, and a buck goat for sin:
24והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃
25And the priest shall pray for all the multitude of the children of Israel: and it shall be forgiven them, because they sinned ignorantly, offering notwithstanding a burnt offering to the Lord for themselves and for their sin and their ignorance:
25וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃
26And it shall be forgiven all the people of the children of Israel: and the strangers that sojourn among them: because it is the fault of all the people through ignorance.
26ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃
27But if one soul shall sin ignorantly, he shall offer a she goat of a year old for his sin.
27ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃
28And the priest shall pray for him, because he sinned ignorantly before the Lord: and he shall obtain his pardon, and it shall be forgiven him.
28וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃
29The same law shall be for all that sin by ignorance, whether they be natives or strangers.
29האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃
30But the soul that committeth any thing through pride, whether he be born in the land or a stranger (because he hath been rebellious against the Lord) shall be cut off from among his people:
30והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃
31For he hath contemned the word the Lord, and made void his precept: therefore shall he be destroyed, and shall bear his iniquity.
31כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃
32And it came to pass, when the children of Israel were in the wilderness, and had found a man gathering sticks on the sabbath day,
32ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃
33That they brought him to Moses and Aaron and the whole multitude.
33ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃
34And they put him into prison, not knowing what they should do with him.
34ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃
35And the Lord said to Moses: Let that man die, let all the multitude stone him without the camp.
35ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃
36And when they had brought him out, they stoned him, and he died as the Lord had commanded.
36ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃
37The Lord also said to Moses:
37ויאמר יהוה אל משה לאמר׃
38Speak to the children of Israel, and thou shalt tell them I to make to themselves fringes in the corners of their garments, putting in them ribands of blue:
38דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃
39That when they shall see them, they may remember all the commandments of the Lord, and not follow their own thoughts and eyes going astray after divers things,
39והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃
40But rather being mindful of the precepts of the Lord, may do them and be holy to their God.
40למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃
41I am the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt, that I might be your God.
41אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.