Numbers 35
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And the Lord spoke these things also to Moses in the plains of Moab by the Jordan, over against Jericho:
1וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃
2Command the children of Israel that they give to the Levites out of their possessions,
2צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃
3Cities to dwell in, and their suburbs round about: that they may abide in the towns, and the suburbs may be for their cattle and beasts:
3והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃
4Which suburbs shall reach from the walls of the cities outward, a thousand paces on every side:
4ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃
5Toward the east shall be two thousand cubits: and toward the south in like manner shall be two thousand cubits: toward the sea also, which looketh to the west, shall be the same extent: and the north side shall be bounded with the like limits. And the cities shall be in the midst, and the suburbs without.
5ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃
6And among the cities, which you shall give to the Levites, six shall be separated for refuge to fugitives, that he who hath shed blood may flee to them: and besides these there shall be other forty-two cities,
6ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃
7That is, in all forty-eight with their suburbs.
7כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃
8And of these cities which shall be given out of the possessions of the children of Israel, from them that have more, more shall be taken: and from them that have less, fewer. Each shall give towns to the Levites according to the extent of their inheritance.
8והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃
9The Lord said to Moses:
9וידבר יהוה אל משה לאמר׃
10Speak to the children of Israel, and thou shalt say to them: When you shall have passed over the Jordan into the land of Chanaan,
10דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃
11Determine what cities shall be for the refuge of fugitives, who have shed blood against their will.
11והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃
12And when the fugitive shall be in them, the kinsman of him that is slain may not have power to kill him, until he stand before the multitude, and his cause be judged.
12והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃
13And of those cities, that are separated for the refuge of fugitives,
13והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃
14Three shall be beyond the Jordan, and three in the land of Chanaan,
14את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃
15As well for the children of Israel as for strangers and sojourners, that he may flee to them, who hath shed blood against his will.
15לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃
16If any man strike with iron, and he die that was struck: he shall be guilty of murder, and he himself shall die.
16ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
17If he throw a stone, and he that is struck die: he shall be punished in the same manner.
17ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
18If he that is struck with wood die: he shall be revenged by the blood of him that struck him.
18או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
19The kinsman of him that was slain, shall kill the murderer: as soon as he apprehendeth him, he shall kill him.
19גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃
20If through hatred any one push a man, or fling any thing at him with ill design:
20ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃
21Or being his enemy, strike; him with his hand, and he die: the striker shall be guilty of murder: the kinsman of him that was slain as soon as he findeth him, shall kill him.
21או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃
22But if by chance medley, and without hatred,
22ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃
23And enmity, he do any of these things,
23או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃
24And this be proved in the hearing of the people, and the cause be debated between him that struck, and the next of kin:
24ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃
25The innocent shall be delivered from the hand of the revenger, and shall be brought back by sentence into the city, to which he had fled, and he shall abide there until the death of the high priest, that is anointed with the holy oil.
25והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃
26If the murderer be found without the limits of the cities that are appointed for the banished,
26ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃
27And be struck by him that is the avenger of blood: he shall not be guilty that killed him.
27ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃
28For the fugitive ought to have stayed in the city until the death of the high priest: and after he is dead, then shall the manslayer return to his own country.
28כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃
29These things shall be perpetual, and for an ordinance in all your dwellings.
29והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃
30The murderer shall be punished by witnesses: none shall be condemned upon the evidence of one man.
30כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃
31You shall not take money of him that is guilty of blood, but he shall die forthwith.
31ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃
32The banished and fugitives before the death of the high priest may by no means return into their own cities.
32ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃
33Defile not the land of your habitation, which is stained with the blood of the innocent: neither can it otherwise be expiated, but by his blood that hath shed the blood of another.
33ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃
34And thus shall your possession he cleansed, myself abiding with you. For I am the Lord that dwell among the children of Israel.
34ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.