Números 32
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Ora, os filhos de Rúben e os filhos de Gade tinham uma quantidade muito grande de gado. Eles viram a terra de Jazer e a terra de Gileade. Eis que o lugar era um lugar para gado.
1ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃
2Então os filhos de Gade e os filhos de Rúben vieram e falaram a Moisés, ao sacerdote Eleazar e aos líderes da congregação, dizendo:
2ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃
3“Atarote, Dibom, Jazer, Ninra, Hesbom, Eleale, Sebã, Nebo e Beom,
3עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃
4a terra que o SENHOR feriu diante da congregação de Israel, é uma terra para gado; e os seus servos têm gado.”
4הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃
5Eles disseram: “Se achamos favor aos seus olhos, que esta terra seja dada aos seus servos como propriedade. Não nos faça atravessar o Jordão.”
5ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃
6Moisés disse aos filhos de Gade e aos filhos de Rúben: “Acaso os seus irmãos irão à guerra enquanto vocês ficam sentados aqui?
6ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃
7Por que vocês desencorajam o coração dos filhos de Israel de atravessar para a terra que o SENHOR lhes deu?
7ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
8Foi isso que os pais de vocês fizeram quando os enviei de Cades-Barneia para ver a terra.
8כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃
9Pois quando subiram até o vale de Escol e viram a terra, eles desencorajaram o coração dos filhos de Israel, para que não entrassem na terra que o SENHOR lhes tinha dado.
9ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
10A ira do SENHOR se acendeu naquele dia, e ele jurou, dizendo:
10ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃
11'Certamente nenhum dos homens que subiram do Egito, de vinte anos para cima, verá a terra que jurei a Abraão, a Isaque e a Jacó; porque não me seguiram totalmente,
11אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃
12exceto Calebe, filho de Jefoné, o quenezeu, e Josué, filho de Num, porque seguiram o SENHOR completamente.'
12בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃
13A ira do SENHOR se acendeu contra Israel, e ele os fez vagar de um lado para outro no deserto por quarenta anos, até que toda a geração que havia feito o mal aos olhos do SENHOR fosse consumida.
13ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃
14“Eis que vocês se levantaram no lugar de seus pais, uma geração de homens pecadores, para aumentar a ardente ira do SENHOR contra Israel.
14והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃
15Pois se vocês se desviarem de segui-lo, ele os deixará mais uma vez no deserto; e vocês destruirão todo este povo.”
15כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃
16Eles se aproximaram dele e disseram: “Construiremos currais aqui para o nosso gado, e cidades para as nossas crianças;
16ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃
17mas nós mesmos estaremos prontos e armados para ir adiante dos filhos de Israel, até que os tenhamos levado ao seu lugar. Nossas crianças habitarão nas cidades fortificadas por causa dos habitantes da terra.
17ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃
18Não voltaremos para nossas casas até que todos os filhos de Israel tenham recebido a sua herança.
18לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃
19Pois não herdaremos com eles do outro lado do Jordão e além, porque a nossa herança nos tocou deste lado do Jordão, para o oriente.”
19כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃
20Moisés lhes disse: “Se vocês fizerem isso, se vocês se armarem para ir à guerra perante o SENHOR,
20ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃
21e cada um dos seus homens armados atravessar o Jordão perante o SENHOR, até que ele tenha expulsado os seus inimigos de diante dele,
21ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃
22e a terra for subjugada perante o SENHOR; então, depois disso, vocês poderão voltar e estarão livres de obrigação para com o SENHOR e para com Israel. Então esta terra será a propriedade de vocês perante o SENHOR.
22ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃
23“Mas se vocês não fizerem assim, eis que terão pecado contra o SENHOR; e estejam certos de que o seu pecado os alcançará.
23ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃
24Construam cidades para as suas crianças e currais para as suas ovelhas; e façam o que saiu da boca de vocês.”
24בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃
25Os filhos de Gade e os filhos de Rúben falaram a Moisés, dizendo: “Seus servos farão como o meu senhor ordena.
25ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃
26Nossas crianças, nossas esposas, nossos rebanhos e todo o nosso gado ficarão lá nas cidades de Gileade;
26טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃
27mas os seus servos atravessarão, todo homem armado para a guerra, perante o SENHOR para a batalha, como diz o meu senhor.”
27ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃
28Então Moisés deu ordens a respeito deles ao sacerdote Eleazar, a Josué, filho de Num, e aos chefes das casas paternas das tribos dos filhos de Israel.
28ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃
29Moisés lhes disse: “Se os filhos de Gade e os filhos de Rúben atravessarem o Jordão com vocês, todo homem armado para a batalha perante o SENHOR, e a terra for subjugada diante de vocês, então vocês lhes darão a terra de Gileade como propriedade;
29ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃
30mas se eles não atravessarem armados com vocês, terão propriedades entre vocês na terra de Canaã.”
30ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃
31Os filhos de Gade e os filhos de Rúben responderam, dizendo: “Como o SENHOR disse aos seus servos, assim faremos.
31ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃
32Atravessaremos armados perante o SENHOR para a terra de Canaã, e a propriedade da nossa herança permanecerá conosco do outro lado do Jordão.”
32נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃
33Moisés deu a eles, aos filhos de Gade, aos filhos de Rúben e à meia tribo de Manassés, filho de José, o reino de Seom, rei dos amorreus, e o reino de Ogue, rei de Basã; a terra, de acordo com as suas cidades e fronteiras, as cidades da terra ao redor.
33ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃
34Os filhos de Gade construíram Dibom, Atarote, Aroer,
34ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃
35Atarote-Sofã, Jazer, Jogbeá,
35ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃
36Bete-Ninra e Bete-Harã: cidades fortificadas e currais para ovelhas.
36ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃
37Os filhos de Rúben construíram Hesbom, Eleale, Quiriataim,
37ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃
38Nebo e Baal-Meom (tendo seus nomes mudados), e Sibma. Eles deram outros nomes às cidades que construíram.
38ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃
39Os filhos de Maquir, filho de Manassés, foram para Gileade, a tomaram e expulsaram os amorreus que lá estavam.
39וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃
40Moisés deu Gileade a Maquir, filho de Manassés; e ele habitou nela.
40ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃
41Jair, filho de Manassés, foi e tomou os seus povoados, e os chamou de Havote-Jair.
41ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃
42Noba foi e tomou Quenate e os seus povoados, e a chamou de Noba, segundo o seu próprio nome.
42ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.