Numbers 32
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Now the Reubenites and Gadites, who had very large herds and flocks, surveyed the lands of Jazer and Gilead, and they saw that the region was suitable for livestock.
1ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃
2So the Gadites and Reubenites came to Moses, Eleazar the priest, and the leaders of the congregation, and said,
2ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃
3“Ataroth, Dibon, Jazer, Nimrah, Heshbon, Elealeh, Sebam, Nebo, and Beon,
3עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃
4which the LORD conquered before the congregation of Israel, are suitable for livestock—and your servants have livestock.”
4הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃
5“If we have found favor in your sight,” they said, “let this land be given to your servants as a possession. Do not make us cross the Jordan.”
5ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃
6But Moses asked the Gadites and Reubenites, “Shall your brothers go to war while you sit here?
6ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃
7Why are you discouraging the Israelites from crossing into the land that the LORD has given them?
7ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
8This is what your fathers did when I sent them from Kadesh-barnea to inspect the land.
8כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃
9For when your fathers went up to the Valley of Eshcol and saw the land, they discouraged the Israelites from entering the land that the LORD had given them.
9ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
10So the anger of the LORD was kindled that day, and He swore an oath, saying,
10ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃
11‘Because they did not follow Me wholeheartedly, not one of the men twenty years of age or older who came out of Egypt will see the land that I swore to give Abraham, Isaac, and Jacob—
11אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃
12not one except Caleb son of Jephunneh the Kenizzite and Joshua son of Nun—because they did follow the LORD wholeheartedly.’
12בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃
13The anger of the LORD burned against Israel, and He made them wander in the wilderness forty years, until the whole generation who had done evil in His sight was gone.
13ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃
14Now behold, you, a brood of sinners, have risen up in place of your fathers to further stoke the burning anger of the LORD against Israel.
14והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃
15For if you turn away from following Him, He will once again leave this people in the wilderness, and you will be the cause of their destruction.”
15כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃
16Then the Gadites and Reubenites approached Moses and said, “We want to build sheepfolds here for our livestock and cities for our little ones.
16ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃
17But we will arm ourselves and be ready to go ahead of the Israelites until we have brought them into their place. Meanwhile, our little ones will remain in the fortified cities for protection from the inhabitants of the land.
17ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃
18We will not return to our homes until every Israelite has taken possession of his inheritance.
18לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃
19Yet we will not have an inheritance with them across the Jordan and beyond, because our inheritance has come to us on the east side of the Jordan.”
19כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃
20Moses replied, “If you will do this—if you will arm yourselves before the LORD for battle,
20ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃
21and if every one of your armed men crosses the Jordan before the LORD, until He has driven His enemies out before Him,
21ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃
22then when the land is subdued before the LORD, you may return and be free of obligation to the LORD and to Israel. And this land will belong to you as a possession before the LORD.
22ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃
23But if you do not do this, you will certainly sin against the LORD—and be assured that your sin will find you out.
23ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃
24Build cities for your little ones and folds for your flocks, but do what you have promised.”
24בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃
25The Gadites and Reubenites said to Moses, “Your servants will do just as our lord commands.
25ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃
26Our children, our wives, our livestock, and all our animals will remain here in the cities of Gilead.
26טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃
27But your servants are equipped for war, and every man will cross over to the battle before the LORD, just as our lord says.”
27ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃
28So Moses gave orders about them to Eleazar the priest, to Joshua son of Nun, and to the family leaders of the tribes of Israel.
28ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃
29And Moses said to them, “If the Gadites and Reubenites cross the Jordan with you, with every man armed for battle before the LORD, and the land is subdued before you, then you are to give them the land of Gilead as a possession.
29ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃
30But if they do not arm themselves and go across with you, then they must accept their possession among you in the land of Canaan.”
30ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃
31The Gadites and Reubenites replied, “As the LORD has spoken to your servants, so we will do.
31ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃
32We will cross over into the land of Canaan armed before the LORD, that we may have our inheritance on this side of the Jordan.”
32נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃
33So Moses gave to the Gadites, to the Reubenites, and to the half-tribe of Manasseh son of Joseph the kingdom of Sihon king of the Amorites and the kingdom of Og king of Bashan—the land including its cities and the territory surrounding them.
33ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃
34And the Gadites built up Dibon, Ataroth, Aroer,
34ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃
35Atroth-shophan, Jazer, Jogbehah,
35ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃
36Beth-nimrah, and Beth-haran as fortified cities, and they built folds for their flocks.
36ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃
37The Reubenites built up Heshbon, Elealeh, Kiriathaim,
37ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃
38as well as Nebo and Baal-meon (whose names were changed), and Sibmah. And they renamed the cities they rebuilt.
38ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃
39The descendants of Machir son of Manasseh went to Gilead, captured it, and drove out the Amorites who were there.
39וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃
40So Moses gave Gilead to the clan of Machir son of Manasseh, and they settled there.
40ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃
41Jair, a descendant of Manasseh, went and captured their villages and called them Havvoth-jair.
41ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃
42And Nobah went and captured Kenath and its villages and called it Nobah, after his own name.
42ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.