Atos 8
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Saulo consentia na sua morte. Naquele dia, levantou-se uma grande perseguição contra a igreja que estava em Jerusalém. Todos foram dispersos pelas regiões da Judeia e Samaria, exceto os apóstolos.
1ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃
2Homens piedosos sepultaram Estêvão e fizeram grande pranto por ele.
2וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃
3Saulo, porém, assolava a igreja: entrava de casa em casa, arrastava homens e mulheres e os lançava na prisão.
3ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃
4Portanto, os que foram dispersos iam por toda parte pregando a palavra.
4והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃
5Filipe desceu à cidade de Samaria e lhes anunciava o Cristo.
5ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃
6As multidões, ao ouvirem Filipe e verem os sinais que ele fazia, davam atenção unânime ao que ele dizia.
6ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃
7Pois espíritos imundos saíam de muitos dos que os tinham. Eles saíam gritando em alta voz. Muitos paralíticos e coxos foram curados.
7כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃
8E houve grande alegria naquela cidade.
8ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃
9Mas havia um certo homem, chamado Simão, que praticava feitiçaria na cidade e maravilhava o povo de Samaria, fazendo-se passar por alguém importante,
9ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא׃
10a quem todos davam ouvidos, do menor ao maior, dizendo: “Este homem é o grande poder de Deus.”
10ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃
11Eles lhe davam ouvidos porque, por muito tempo, ele os havia maravilhado com suas feitiçarias.
11ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים׃
12Mas, quando creram em Filipe, que pregava o Evangelho a respeito do Reino de Deus e do nome de Jesus Cristo, foram batizados, tanto homens como mulheres.
12ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃
13O próprio Simão também creu. Sendo batizado, ele continuou com Filipe. Vendo os sinais e grandes milagres que aconteciam, ele ficava maravilhado.
13ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃
14Ora, quando os apóstolos que estavam em Jerusalém ouviram que Samaria havia recebido a palavra de Deus, enviaram-lhes Pedro e João;
14וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן׃
15Ao chegarem, eles oraram por eles para que recebessem o Espírito Santo;
15וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃
16pois ele ainda não havia caído sobre nenhum deles. Eles haviam sido apenas batizados em nome de Cristo Jesus.
16כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃
17Então lhes impuseram as mãos, e eles receberam o Espírito Santo.
17ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃
18Ora, quando Simão viu que o Espírito Santo era dado pela imposição das mãos dos apóstolos, ele lhes ofereceu dinheiro,
18ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף׃
19dizendo: “Deem-me também este poder, para que todo aquele sobre quem eu impuser as mãos receba o Espírito Santo.”
19ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי׃
20Mas Pedro lhe disse: “Que a sua prata pereça com você, porque você pensou que poderia obter o dom de Deus com dinheiro!
20ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים׃
21Você não tem parte nem direito neste assunto, pois o seu coração não é reto diante de Deus.
21אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃
22Arrependa-se, portanto, desta sua maldade, e peça a Deus para que, se possível, o pensamento do seu coração lhe seja perdoado.
22ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃
23Pois vejo que você está envenenado pela amargura e preso à iniquidade.”
23כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃
24Simão respondeu: “Orem por mim ao Senhor, para que nada do que vocês disseram me aconteça.”
24ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם׃
25Depois de testemunharem e anunciarem a palavra do Senhor, voltaram para Jerusalém e pregaram o Evangelho em muitas aldeias dos samaritanos.
25והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃
26Então um anjo do Senhor falou a Filipe, dizendo: “Levante-se e vá para o sul, para o caminho que desce de Jerusalém a Gaza. Este é um deserto.”
26וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃
27Ele se levantou e foi. Havia ali um homem da Etiópia, um eunuco de grande autoridade sob Candace, rainha dos etíopes, responsável por todos os tesouros da rainha, que tinha vindo a Jerusalém para adorar.
27ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות׃
28Ele estava voltando e, sentado em sua carruagem, lia o profeta Isaías.
28ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃
29O Espírito disse a Filipe: “Aproxime-se e acompanhe esta carruagem.”
29ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת׃
30Filipe correu para ele, e o ouviu lendo o profeta Isaías, e disse: “Você entende o que está lendo?”
30וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא׃
31Ele disse: “Como poderei, a menos que alguém me explique?” E pediu a Filipe que subisse e se sentasse com ele.
31ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃
32Ora, a passagem da Escritura que ele estava lendo era esta: “Ele foi levado como ovelha ao matadouro. Como um cordeiro mudo perante o seu tosquiador, assim ele não abre a sua boca.
32וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃
33Em sua humilhação, o seu julgamento foi tirado. Quem declarará a Sua geração? Pois a sua vida é tirada da terra.”
33בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃
34O eunuco respondeu a Filipe: “De quem o profeta está falando? De si mesmo, ou de outra pessoa?”
34ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר׃
35Então Filipe começou a falar e, partindo desta Escritura, anunciou-lhe Jesus.
35ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃
36Enquanto seguiam pelo caminho, chegaram a um lugar com água; e o eunuco disse: “Eis aqui água. O que me impede de ser batizado?”
36ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל׃
no verse 37 in this text
37ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃
38Ele mandou parar a carruagem, e ambos desceram à água, tanto Filipe como o eunuco, e ele o batizou.
38ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃
39Quando saíram da água, o Espírito do Senhor arrebatou Filipe, e o eunuco não o viu mais, e seguiu o seu caminho cheio de alegria.
39ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח׃
40Mas Filipe foi achado em Azoto. Passando por ali, ele pregava o Evangelho em todas as cidades, até chegar a Cesareia.
40ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.