Atos 12
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Por aquele mesmo tempo, o rei Herodes começou a maltratar alguns membros da igreja.
1בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃
2Ele matou Tiago, irmão de João, à espada.
2וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃
3Vendo que isso agradava aos judeus, mandou prender também Pedro. Isso foi durante os dias dos pães asmos.
3וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות׃
4Depois de prendê-lo, colocou-o na prisão e o entregou a quatro grupos de quatro soldados cada para guardá-lo, com a intenção de apresentá-lo ao povo depois da Páscoa.
4ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם׃
5Pedro, pois, era guardado na prisão, mas a igreja orava continuamente a Deus por ele.
5פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃
6Naquela mesma noite, quando Herodes estava para apresentá-lo, Pedro dormia entre dois soldados, acorrentado com duas cadeias. Guardas em frente à porta vigiavam a prisão.
6ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃
7E eis que um anjo do Senhor apareceu ao lado dele, e uma luz brilhou na cela. Ele tocou no lado de Pedro e o acordou, dizendo: “Levante-se depressa!” E as cadeias caíram de suas mãos.
7והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃
8O anjo lhe disse: “Vista-se e calce as suas sandálias.” Ele assim o fez. Disse-lhe mais: “Ponha a sua capa e siga-me.”
8ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃
9Ele saiu e o seguiu. Não sabia que o que o anjo fazia era real, mas pensava que via uma visão.
9ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃
10Quando passaram pelo primeiro e pelo segundo posto de guarda, chegaram ao portão de ferro que dá para a cidade, o qual se abriu por si mesmo para eles. Saíram e desceram por uma rua, e imediatamente o anjo o deixou.
10ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃
11Quando Pedro caiu em si, disse: “Agora sei verdadeiramente que o Senhor enviou o seu anjo e me livrou do poder de Herodes e de tudo o que o povo judeu esperava.”
11ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃
12Pensando nisso, ele foi à casa de Maria, mãe de João, chamado Marcos, onde muitos estavam reunidos e oravam.
12הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃
13Quando Pedro bateu à porta do portão, uma serva chamada Rode veio atender.
13וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃
14Quando ela reconheceu a voz de Pedro, de tanta alegria não abriu o portão, mas correu para dentro e anunciou que Pedro estava em pé em frente ao portão.
14ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃
15Eles lhe disseram: “Você está louca!” Mas ela insistia que era assim. Eles disseram: “É o seu anjo.”
15ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃
16Mas Pedro continuava batendo. Quando abriram, eles o viram e ficaram espantados.
16ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃
17Mas ele, fazendo-lhes sinal com a mão para que se calassem, declarou-lhes como o Senhor o havia tirado da prisão. E disse: “Contem estas coisas a Tiago e aos irmãos.” Então ele saiu e foi para outro lugar.
17והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃
18Logo que amanheceu, houve grande alvoroço entre os soldados sobre o que teria acontecido a Pedro.
18הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃
19Quando Herodes o procurou e não o encontrou, interrogou os guardas e ordenou que fossem executados. Ele desceu da Judeia para Cesareia e ali permaneceu.
19ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃
20Ora, Herodes estava muito irado com o povo de Tiro e de Sidom. Eles foram juntos falar com Herodes e, depois de conseguirem o apoio de Blasto, assistente pessoal do rei, pediram paz, porque o seu país dependia do país do rei para obter alimento.
20ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃
21Em um dia designado, Herodes vestiu-se com trajes reais, assentou-se no trono e lhes fez um discurso.
21ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃
22O povo gritava: “É a voz de um deus, e não de um homem!”
22ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃
23Imediatamente um anjo do Senhor o feriu, porque ele não deu glória a Deus. Então ele foi comido por vermes e morreu.
23ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃
24Mas a palavra de Deus crescia e se multiplicava.
24ודבר אלהים הולך ורב׃
25Barnabé e Saulo voltaram para Jerusalém quando cumpriram o seu serviço, levando também com eles João, que era chamado Marcos.
25וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.