Atos 20
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Depois que o alvoroço cessou, Paulo mandou chamar os discípulos, despediu-se deles e partiu para ir à Macedônia.
1ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא׃
2Depois de passar por aquelas regiões e encorajar os irmãos com muitas palavras, ele chegou à Grécia.
2ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון׃
3Quando já havia passado três meses ali, e os judeus tramaram contra ele quando estava para embarcar para a Síria, ele decidiu voltar pela Macedônia.
3וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא׃
4Estes o acompanharam até a Ásia: Sópatro de Bereia, Aristarco e Segundo dos tessalonicenses, Gaio de Derbe, Timóteo, e Tíquico e Trófimo da Ásia.
4וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃
5Mas estes tinham ido na frente e nos esperavam em Trôade.
5ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס׃
6Nós navegamos de Filipos depois dos dias dos Pães Asmos, e em cinco dias fomos ter com eles em Trôade, onde ficamos sete dias.
6ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים׃
7No primeiro dia da semana, quando os discípulos estavam reunidos para partir o pão, Paulo falou com eles, pretendendo partir no dia seguinte; e prolongou o seu discurso até a meia-noite.
7ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה׃
8Havia muitas lâmpadas na sala do andar superior onde nós estávamos reunidos.
8ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם׃
9Um certo jovem chamado Êutico estava sentado na janela, tomado de um sono profundo. Como Paulo falava por muito tempo, sendo vencido pelo sono, ele caiu do terceiro andar e foi recolhido morto.
9ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת׃
10Paulo desceu, inclinou-se sobre ele e, abraçando-o, disse: “Não se perturbem, pois a vida dele está nele.”
10וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו׃
11Quando ele subiu, partiu o pão e comeu, e conversou com eles por muito tempo, até o amanhecer; então partiu.
11ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו׃
12Eles levaram o rapaz vivo, e ficaram grandemente consolados.
12והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד׃
13Mas nós, indo na frente para o navio, navegamos para Assôs, com a intenção de receber Paulo a bordo ali; ele havia decidido seguir até lá por terra.
13ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו׃
14Quando ele nos encontrou em Assôs, nós o recebemos a bordo e fomos para Mitilene.
14ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני׃
15Navegando dali, chegamos no dia seguinte diante de Quios. No outro dia, tocamos em Samos e ficamos em Trogílio, e no dia seguinte chegamos a Mileto.
15ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס׃
16Pois Paulo havia decidido passar ao largo de Éfeso, para não se demorar na Ásia; pois ele se apressava, se lhe fosse possível, para estar em Jerusalém no dia de Pentecostes.
16כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים׃
17De Mileto, ele mandou a Éfeso e chamou a si os presbíteros da igreja.
17וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה׃
18Quando chegaram a ele, disse-lhes: “Vocês mesmos sabem, desde o primeiro dia em que cheguei à Ásia, como estive com vocês todo o tempo,
18ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא׃
19servindo ao Senhor com toda a humildade, com muitas lágrimas e com provações que me sobrevieram pelas conspirações dos judeus;
19אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים׃
20como não deixei de declarar a vocês nada que fosse proveitoso, ensinando-os publicamente e de casa em casa,
20איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃
21testificando tanto a judeus como a gregos que deviam se arrepender diante de Deus e ter fé em nosso Senhor Jesus.
21ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃
22Agora vou a Jerusalém, constrangido pelo Espírito, não sabendo o que me acontecerá lá;
22ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃
23senão que o Espírito Santo testifica em cada cidade, dizendo que prisões e aflições me esperam.
23אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי׃
24Mas nada disso me importa; nem considero a minha própria vida preciosa, contanto que eu possa terminar a minha corrida com alegria, e o ministério que recebi do Senhor Jesus, para testemunhar plenamente o Evangelho da graça de Deus.
24אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם׃
25“Agora, eis que eu sei que todos vocês, entre os quais passei pregando o Reino de Deus, não verão mais o meu rosto.
25ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני׃
26Portanto, eu lhes testifico no dia de hoje que sou inocente do sangue de todos,
26על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם׃
27pois não deixei de declarar a vocês todo o propósito de Deus.
27כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃
28Cuidem, portanto, de vocês mesmos e de todo o rebanho, no qual o Espírito Santo os constituiu bispos, para pastorear a igreja do Senhor e Deus, que ele comprou com o seu próprio sangue.
28לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו׃
29Pois eu sei que depois da minha partida, lobos ferozes entrarão no meio de vocês, não poupando o rebanho.
29כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר׃
30Dentre vocês mesmos se levantarão homens, falando coisas perversas, para atrair os discípulos para si.
30וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים׃
31Portanto, vigiem, lembrando-se de que por um período de três anos não cessei de advertir cada um, noite e dia, com lágrimas.
31על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃
32Agora, irmãos, eu os confio a Deus e à palavra da sua graça, que é poderosa para edificá-los e dar-lhes a herança entre todos os que são santificados.
32ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים׃
33Não cobicei a prata, o ouro ou as roupas de ninguém.
33לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו׃
34Vocês mesmos sabem que estas mãos supriram as minhas necessidades e aos que estavam comigo.
34ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃
35Em todas as coisas eu lhes dei o exemplo de que, trabalhando assim, vocês devem ajudar os fracos, e se lembrar das palavras do Senhor Jesus, que ele mesmo disse: ‘Mais bem-aventurado é dar do que receber.’ ”
35ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃
36Depois de dizer essas coisas, ele se ajoelhou e orou com todos eles.
36ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם׃
37Todos choraram muito e, abraçando Paulo, o beijavam,
37ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו׃
38entristecendo-se sobretudo por causa da palavra que ele havia dito, de que não veriam mais o seu rosto. Então eles o acompanharam até o navio.
38וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.