Mattheum 25
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Tunc simile erit regnum cælorum decem virginibus: quæ accipientes lampades suas exierunt obviam sponso et sponsæ.
1אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
2Quinque autem ex eis erant fatuæ, et quinque prudentes:
2חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃
3sed quinque fatuæ, acceptis lampadibus, non sumpserunt oleum secum:
3הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃
4prudentes vero acceperunt oleum in vasis suis cum lampadibus.
4והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
5Moram autem faciente sponso, dormitaverunt omnes et dormierunt.
5וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
6Media autem nocte clamor factus est: Ecce sponsus venit, exite obviam ei.
6ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
7Tunc surrexerunt omnes virgines illæ, et ornaverunt lampades suas.
7אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
8Fatuæ autem sapientibus dixerunt: Date nobis de oleo vestro, quia lampades nostræ extinguuntur.
8ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
9Responderunt prudentes, dicentes: Ne forte non sufficiat nobis, et vobis, ite potius ad vendentes, et emite vobis.
9ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
10Dum autem irent emere, venit sponsus: et quæ paratæ erant, intraverunt cum eo ad nuptias, et clausa est janua.
10ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
11Novissime vero veniunt et reliquæ virgines, dicentes: Domine, domine, aperi nobis.
11ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
12At ille respondens, ait: Amen dico vobis, nescio vos.
12ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
13Vigilate itaque, quia nescitis diem, neque horam.
13לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
14Sicut enim homo peregre proficiscens, vocavit servos suos, et tradidit illis bona sua.
14כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃
15Et uni dedit quinque talenta, alii autem duo, alii vero unum, unicuique secundum propriam virtutem: et profectus est statim.
15ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃
16Abiit autem qui quinque talenta acceperat, et operatus est in eis, et lucratus est alia quinque.
16וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃
17Similiter et qui duo acceperat, lucratus est alia duo.
17וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃
18Qui autem unum acceperat, abiens fodit in terram, et abscondit pecuniam domini sui.
18אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃
19Post multum vero temporis venit dominus servorum illorum, et posuit rationem cum eis.
19ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃
20Et accedens qui quinque talenta acceperat, obtulit alia quinque talenta, dicens: Domine, quinque talenta tradidisti mihi, ecce alia quinque superlucratus sum.
20ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃
21Ait illi dominus ejus: Euge serve bone, et fidelis: quia super pauca fuisti fidelis, super multa te constituam; intra in gaudium domini tui.
21ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
22Accessit autem et qui duo talenta acceperat, et ait: Domine, duo talenta tradidisti mihi, ecce alia duo lucratus sum.
22ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃
23Ait illi dominus ejus: Euge serve bone, et fidelis: quia super pauca fuisti fidelis, super multa te constituam; intra in gaudium domini tui.
23ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃
24Accedens autem et qui unum talentum acceperat, ait: Domine, scio quia homo durus es; metis ubi non seminasti, et congregas ubi non sparsisti:
24ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃
25et timens abii, et abscondi talentum tuum in terra: ecce habes quod tuum est.
25ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃
26Respondens autem dominus ejus, dixit ei: Serve male, et piger, sciebas quia meto ubi non semino, et congrego ubi non sparsi:
26ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃
27oportuit ergo te committere pecuniam meam numulariis, et veniens ego recepissem utique quod meum est cum usura.
27לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃
28Tollite itaque ab eo talentum, et date ei qui habet decem talenta:
28על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃
29omni enim habenti dabitur, et abundabit: ei autem qui non habet, et quod videtur habere, auferetur ab eo.
29כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃
30Et inutilem servum ejicite in tenebras exteriores: illic erit fletus, et stridor dentium.
30ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
31Cum autem venerit Filius hominis in majestate sua, et omnes angeli cum eo, tunc sedebit super sedem majestatis suæ:
31והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃
32et congregabuntur ante eum omnes gentes, et separabit eos ab invicem, sicut pastor segregat oves ab hædis:
32ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃
33et statuet oves quidem a dextris suis, hædos autem a sinistris.
33והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃
34Tunc dicet rex his qui a dextris ejus erunt: Venite benedicti Patris mei, possidete paratum vobis regnum a constitutione mundi:
34אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃
35esurivi enim, et dedistis mihi manducare: sitivi, et dedistis mihi bibere: hospes eram, et collegistis me:
35כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃
36nudus, et cooperuistis me: infirmus, et visitastis me: in carcere eram, et venistis ad me.
36ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃
37Tunc respondebunt ei justi, dicentes: Domine, quando te vidimus esurientem, et pavimus te: sitientem, et dedimus tibi potum?
37וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃
38quando autem te vidimus hospitem, et collegimus te: aut nudum, et cooperuimus te?
38ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃
39aut quando te vidimus infirmum, aut in carcere, et venimus ad te?
39ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃
40Et respondens rex, dicet illis: Amen dico vobis, quamdiu fecistis uni ex his fratribus meis minimis, mihi fecistis.
40והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃
41Tunc dicet et his qui a sinistris erunt: Discedite a me maledicti in ignem æternum, qui paratus est diabolo, et angelis ejus:
41ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃
42esurivi enim, et non dedistis mihi manducare: sitivi, et non desistis mihi potum:
42כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
43hospes eram, et non collegistis me: nudus, et non cooperuistis me: infirmus, et in carcere, et non visitastis me.
43גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃
44Tunc respondebunt ei et ipsi, dicentes: Domine, quando te vidimus esurientem, aut sitientem, aut hospitem, aut nudum, aut infirmum, aut in carcere, et non ministravimus tibi?
44וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃
45Tunc respondebit illis, dicens: Amen dico vobis: Quamdiu non fecistis uni de minoribus his, nec mihi fecistis.
45אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃
46Et ibunt hi in supplicium æternum: justi autem in vitam æternam.
46וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.