Mattheum 10
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Et convocatis duodecim discipulis suis, dedit illis potestatem spirituum immundorum, ut ejicerent eos, et curarent omnem languorem, et omnem infirmitatem.
1ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃
2Duodecim autem Apostolorum nomina sunt hæc. Primus, Simon, qui dicitur Petrus: et Andreas frater ejus,
2ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃
3Jacobus Zebedæi, et Joannes frater ejus, Philippus, et Bartholomæus, Thomas, et Matthæus publicanus, Jacobus Alphæi, et Thaddæus,
3פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃
4Simon Chananæus, et Judas Iscariotes, qui et tradidit eum.
4שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃
5Hos duodecim misit Jesus, præcipiens eis, dicens: In viam gentium ne abieritis, et in civitates Samaritanorum ne intraveritis:
5את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃
6sed potius ite ad oves quæ perierunt domus Israël.
6כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
7Euntes autem prædicate, dicentes: Quia appropinquavit regnum cælorum.
7ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃
8Infirmos curate, mortuos suscitate, leprosos mundate, dæmones ejicite: gratis accepistis, gratis date.
8רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃
9Nolite possidere aurum, neque argentum, neque pecuniam in zonis vestris:
9לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃
10non peram in via, neque duas tunicas, neque calceamenta, neque virgam: dignus enim est operarius cibo suo.
10ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃
11In quamcumque autem civitatem aut castellum intraveritis, interrogate, quis in ea dignus sit: et ibi manete donec exeatis.
11וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃
12Intrantes autem in domum, salutate eam, dicentes: Pax huic domui.
12ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃
13Et siquidem fuerit domus illa digna, veniet pax vestra super eam: si autem non fuerit digna, pax vestra revertetur ad vos.
13והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃
14Et quicumque non receperit vos, neque audierit sermones vestros: exeunte foras de domo, vel civitate, excutite pulverem de pedibus vestris.
14וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃
15Amen dico vobis: Tolerabilius erit terræ Sodomorum et Gomorrhæorum in die judicii, quam illi civitati.
15אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
16Ecce ego mitto vos sicut oves in medio luporum. Estote ergo prudentes sicut serpentes, et simplices sicut columbæ.
16הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃
17Cavete autem ab hominibus. Tradent enim vos in conciliis, et in synagogis suis flagellabunt vos:
17והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃
18et ad præsides, et ad reges ducemini propter me in testimonium illis, et gentibus.
18ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃
19Cum autem tradent vos, nolite cogitare quomodo, aut quid loquamini: dabitur enim vobis in illa hora, quid loquamini:
19וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃
20non enim vos estis qui loquimini, sed Spiritus Patris vestri, qui loquitur in vobis.
20כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃
21Tradet autem frater fratrem in mortem, et pater filium: et insurgent filii in parentes, et morte eos afficient:
21והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃
22et eritis odio omnibus propter nomen meum: qui autem perseveraverit usque in finem, hic salvus erit.
22והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃
23Cum autem persequentur vos in civitate ista, fugite in aliam. Amen dico vobis, non consummabitis civitates Israël, donec veniat Filius hominis.
23ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
24Non est discipulus super magistrum, nec servus super dominum suum:
24אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃
25sufficit discipulo ut sit sicut magister ejus, et servo, sicut dominus ejus. Si patremfamilias Beelzebub vocaverunt, quanto magis domesticos ejus?
25דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃
26Ne ergo timueritis eos. Nihil enim est opertum, quod non revelabitur: et occultum, quod non scietur.
26על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃
27Quod dico vobis in tenebris, dicite in lumine: et quod in aure auditis, prædicate super tecta.
27את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃
28Et nolite timere eos qui occidunt corpus, animam autem non possunt occidere: sed potius timete eum, qui potest et animam et corpus perdere in gehennam.
28ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃
29Nonne duo passeres asse veneunt? et unus ex illis non cadet super terram sine Patre vestro.
29הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃
30Vestri autem capilli capitis omnes numerati sunt.
30ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃
31Nolite ergo timere: multis passeribus meliores estis vos.
31לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃
32Omnis ergo qui confitebitur me coram hominibus, confitebor et ego eum coram Patre meo, qui in cælis est.
32הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃
33Qui autem negaverit me coram hominibus, negabo et ego eum coram Patre meo, qui in cælis est.
33ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃
34Nolite arbitrari quia pacem venerim mittere in terram: non veni pacem mittere, sed gladium:
34אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃
35veni enim separare hominem adversus patrem suum, et filiam adversus matrem suam, et nurum adversus socrum suam:
35כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃
36et inimici hominis, domestici ejus.
36ואיבי איש אנשי ביתו׃
37Qui amat patrem aut matrem plus quam me, non est me dignus: et qui amat filium aut filiam super me, non est me dignus.
37האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃
38Et qui non accipit crucem suam, et sequitur me, non est me dignus.
38ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃
39Qui invenit animam suam, perdet illam: et qui perdiderit animam suam propter me, inveniet eam.
39המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃
40Qui recipit vos, me recipit: et qui me recipit, recipit eum qui me misit.
40המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃
41Qui recipit prophetam in nomine prophetæ, mercedem prophetæ accipiet: et qui recipit justum in nomine justi, mercedem justi accipiet.
41המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃
42Et quicumque potum dederit uni ex minimis istis calicem aquæ frigidæ tantum in nomine discipuli: amen dico vobis, non perdet mercedem suam.
42והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.