תְהִלִּים 80
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃
1Give ear, O Shepherd of Israel, thou that leadest Joseph like a flock; thou that dwellest between the cherubims, shine forth.
2לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃
2Before Ephraim and Benjamin and Manasseh stir up thy strength, and come and save us.
3אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃
3Turn us again, O God, and cause thy face to shine; and we shall be saved.
4יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃
4O LORD God of hosts, how long wilt thou be angry against the prayer of thy people?
5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃
5Thou feedest them with the bread of tears; and givest them tears to drink in great measure.
6תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃
6Thou makest us a strife unto our neighbours: and our enemies laugh among themselves.
7אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃
7Turn us again, O God of hosts, and cause thy face to shine; and we shall be saved.
8גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃
8Thou hast brought a vine out of Egypt: thou hast cast out the heathen, and planted it.
9פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃
9Thou preparedst room before it, and didst cause it to take deep root, and it filled the land.
10כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃
10The hills were covered with the shadow of it, and the boughs thereof were like the goodly cedars.
11תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃
11She sent out her boughs unto the sea, and her branches unto the river.
12למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃
12Why hast thou then broken down her hedges, so that all they which pass by the way do pluck her?
13יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃
13The boar out of the wood doth waste it, and the wild beast of the field doth devour it.
14אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃
14Return, we beseech thee, O God of hosts: look down from heaven, and behold, and visit this vine;
15וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃
15And the vineyard which thy right hand hath planted, and the branch that thou madest strong for thyself.
16שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
16It is burned with fire, it is cut down: they perish at the rebuke of thy countenance.
17תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃
17Let thy hand be upon the man of thy right hand, upon the son of man whom thou madest strong for thyself.
18ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃
18So will not we go back from thee: quicken us, and we will call upon thy name.
19יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃
19Turn us again, O LORD God of hosts, cause thy face to shine; and we shall be saved.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.