תְהִלִּים 106
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
1Hallelujah! Give thanks to the LORD, for He is good; His loving devotion endures forever.
2מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃
2Who can describe the mighty acts of the LORD or fully proclaim His praise?
3אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃
3Blessed are those who uphold justice, who practice righteousness at all times.
4זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃
4Remember me, O LORD, in Your favor to Your people; visit me with Your salvation,
5לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃
5that I may see the prosperity of Your chosen ones, and rejoice in the gladness of Your nation, and give glory with Your inheritance.
6חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃
6We have sinned like our fathers; we have done wrong and acted wickedly.
7אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
7Our fathers in Egypt did not grasp Your wonders or remember Your abundant kindness; but they rebelled by the sea, there at the Red Sea.
8ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃
8Yet He saved them for the sake of His name, to make His power known.
9ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃
9He rebuked the Red Sea, and it dried up; He led them through the depths as through a desert.
10ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃
10He saved them from the hand that hated them; He redeemed them from the hand of the enemy.
11ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃
11The waters covered their foes; not one of them remained.
12ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃
12Then they believed His promises and sang His praise.
13מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃
13Yet they soon forgot His works and failed to wait for His counsel.
14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
14They craved intensely in the wilderness and tested God in the desert.
15ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃
15So He granted their request, but sent a wasting disease upon them.
16ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
16In the camp they envied Moses, as well as Aaron, the holy one of the LORD.
17תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃
17The earth opened up and swallowed Dathan; it covered the assembly of Abiram.
18ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
18Then fire blazed through their company; flames consumed the wicked.
19יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
19At Horeb they made a calf and worshiped a molten image.
20וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃
20They exchanged their Glory for the image of a grass-eating ox.
21שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃
21They forgot God their Savior, who did great things in Egypt,
22נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃
22wondrous works in the land of Ham, and awesome deeds by the Red Sea.
23ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
23So He said He would destroy them— had not Moses His chosen one stood before Him in the breach to divert His wrath from destroying them.
24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
24They despised the pleasant land; they did not believe His promise.
25וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃
25They grumbled in their tents and did not listen to the voice of the LORD.
26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
26So He raised His hand and swore to cast them down in the wilderness,
27ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃
27to disperse their offspring among the nations and scatter them throughout the lands.
28ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃
28They yoked themselves to Baal of Peor and ate sacrifices offered to lifeless gods.
29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
29So they provoked the LORD to anger with their deeds, and a plague broke out among them.
30ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃
30But Phinehas stood and intervened, and the plague was restrained.
31ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃
31It was credited to him as righteousness for endless generations to come.
32ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
32At the waters of Meribah they angered the LORD, and trouble came to Moses because of them.
33כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃
33For they rebelled against His Spirit, and Moses spoke rashly with his lips.
34לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃
34They did not destroy the peoples as the LORD had commanded them,
35ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃
35but they mingled with the nations and adopted their customs.
36ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃
36They worshiped their idols, which became a snare to them.
37ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃
37They sacrificed their sons and their daughters to demons.
38וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃
38They shed innocent blood— the blood of their sons and daughters, whom they sacrificed to the idols of Canaan, and the land was polluted with blood.
39ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃
39They defiled themselves by their actions and prostituted themselves by their deeds.
40ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃
40So the anger of the LORD burned against His people, and He abhorred His own inheritance.
41ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃
41He delivered them into the hand of the nations, and those who hated them ruled over them.
42וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃
42Their enemies oppressed them, and subdued them under their hand.
43פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃
43Many times He rescued them, but they were bent on rebellion and sank down in their iniquity.
44וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃
44Nevertheless He heard their cry; He took note of their distress.
45ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃
45And He remembered His covenant with them, and relented by the abundance of His loving devotion.
46ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃
46He made them objects of compassion to all who held them captive.
47הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃
47Save us, O LORD our God, and gather us from the nations, that we may give thanks to Your holy name, that we may glory in Your praise.
48ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃
48Blessed be the LORD, the God of Israel, from everlasting to everlasting. Let all the people say, “Amen!” Hallelujah!
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.