הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Diodati Bibbia 1885
1וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
1OR propose loro ancora una parabola, per mostrare che convien del continuo orare, e non istancarsi,
2ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃
2dicendo: Vi era un giudice in una città, il quale non temeva Iddio, e non avea rispetto ad alcun uomo.
3ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃
3Or in quella stessa città vi era una vedova, la qual venne a lui, dicendo: Fammi ragione del mio avversario.
4וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃
4Ed egli, per un tempo, non volle farlo; ma pur poi appresso disse fra sè medesimo: Quantunque io non tema Iddio, e non abbia rispetto ad alcun uomo,
5אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
5nondimeno, perciocchè questa vedova mi dà molestia, io le farò ragione; che talora non venga tante volte che alla fine mi stanchi.
6ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃
6E il Signore disse: Ascoltate ciò che dice il giudice iniquo.
7והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃
7E Iddio non vendicherà egli i suoi eletti, i quali giorno e notte gridano a lui; benchè sia lento ad adirarsi per loro?
8אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
8Certo, io vi dico, che tosto li vendicherà. Ma, quando il Figliuol dell'uomo verrà, troverà egli pur la fede in terra?
9ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
9DISSE ancora questa parabola a certi, che si confidavano in loro stessi d'esser giusti, e sprezzavano gli altri.
10שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
10Due uomini salirono al tempio, per orare; l'uno era Fariseo, e l'altro pubblicano.
11ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
11Il Fariseo, stando in piè, orava in disparte, in questa maniera: O Dio, io ti ringrazio che io non son come gli altri uomini: rapaci, ingiusti, adulteri; nè anche come quel pubblicano.
12אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
12Io digiuno due volte la settimana, io pago la decima di tutto ciò che posseggo.
13והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
13Ma il pubblicano, stando da lungi, non ardiva neppure d'alzar gli occhi al cielo; anzi si batteva il petto, dicendo: O Dio, sii placato inverso me peccatore.
14אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
14Io vi dico, che costui ritornò in casa sua giustificato, più tosto che quell'altro; perciocchè chiunque s'innalza sarà abbassato, e chi si abbassa sarà innalzato.
15ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
15OR gli furono presentati ancora dei piccoli fanciulli, acciocchè li toccasse; e i discepoli, veduto ciò , sgridavano coloro che li presentavano .
16ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
16Ma Gesù, chiamati a sè i fanciulli, disse: Lasciate i piccoli fanciulli venire a me, e non li divietate; perciocchè di tali è il regno di Dio.
17אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
17Io vi dico in verità, che chi non avrà ricevuto il regno di Dio come piccol fanciullo, non entrerà in esso.
18וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
18ED un certo de' principali lo domandò, dicendo: Maestro buono, facendo che, erederò la vita eterna?
19ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
19E Gesù gli disse: Perchè mi chiami buono? niuno è buono, se non un solo, cioè Iddio.
20את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
20Tu sai i comandamenti: Non commettere adulterio. Non uccidere. Non furare. Non dir falsa testimonianza. Onora tuo padre e tua madre.
21ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
21E colui disse: Tutte queste cose ho osservate fin dalla mia giovanezza.
22וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
22E Gesù, udito questo, gli disse: Una cosa ti manca ancora: vendi tutto ciò che tu hai, e distribuisci lo a' poveri, ed avrai un tesoro nel cielo; poi vieni, e seguitami.
23ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
23Ma egli, udite queste cose, ne fu grandemente attristato, perciocchè era molto ricco.
24וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
24E Gesù, veduto ch'egli si era attristato, disse: O quanto malagevolmente coloro che hanno delle ricchezze entreranno nel regno di Dio!
25כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
25Perciocchè, egli è più agevole che un cammello entri per la cruna d'un ago, che non che un ricco entri nel regno di Dio.
26ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
26E coloro che l'udirono dissero: Chi adunque può esser salvato?
27ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
27Ed egli disse: Le cose impossibili agli uomini son possibili a Dio.
28ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
28E Pietro disse: Ecco, noi abbiam lasciato ogni cosa, e ti abbiam seguitato.
29ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃
29Ed egli disse loro: Io vi dico in verità, che non vi è alcuno, che abbia lasciato casa, o padre e madre, o fratelli, o moglie, o figliuoli, per lo regno di Dio;
30ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
30il qual non ne riceva molti cotanti in questo tempo, e nel secolo a venire la vita eterna.
31ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃
31POI, presi seco i dodici, disse loro: Ecco, noi saliamo in Gerusalemme, e tutte le cose scritte da' profeti intorno al Figliuol dell'uomo saranno adempiute.
32כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
32Perciocchè egli sarà dato in man de' Gentili, e sarà schernito, ed oltraggiato; e gli sarà sputato nel volto.
33ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
33Ed essi, dopo averlo flagellato, l'uccideranno; ma egli risusciterà al terzo giorno.
34והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃
34Ed essi non compresero nulla di queste cose; anzi questo ragionamento era loro occulto, e non intendevano le cose ch'eran loro dette.
35ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃
35ORA, come egli s'avvicinava a Gerico, un certo cieco sedeva presso della via, mendicando.
36וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃
36E udita la moltitudine che passava, domandò che cosa ciò fosse.
37ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃
37E gli fu fatto assapere che Gesù il Nazareo passava.
38ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃
38Ed egli gridò, dicendo: Gesù, Figliuol di Davide, abbi pietà di me.
39וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃
39E coloro che andavano avanti lo sgridavano, acciocchè tacesse; ma egli vie più gridava: Figliuol di Davide, abbi pietà di me.
40ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
40E Gesù, fermatosi, comandò che gli fosse menato. E come fu presso di lui, lo domandò, dicendo:
41מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃
41Che vuoi che io ti faccia? Ed egli disse: Signore, che io ricoveri la vista.
42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
42E Gesù gli disse: Ricovera la vista; la tua fede ti ha salvato.
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
43Ed egli in quello stante ricoverò la vista, e lo seguitava, glorificando Iddio. E tutto il popolo, veduto ciò , diede lode a Dio.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.