Juízes 7
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Então Jerubaal, que é Gideão, e todo o povo que estava com ele, levantaram-se de madrugada e acamparam junto à fonte de Harode. O acampamento de Midiã estava ao norte deles, perto da colina de Moré, no vale.
1וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין היה לו מצפון מגבעת המורה בעמק׃
2O SENHOR disse a Gideão: “O povo que está com você é numeroso demais para que eu entregue os midianitas nas suas mãos, para que Israel não se glorie contra mim, dizendo: ‘A minha própria mão me salvou.’
2ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי׃
3Agora, pois, proclame aos ouvidos do povo, dizendo: ‘Quem estiver com medo e tremendo, volte e afaste-se do monte Gileade.’” Então vinte e dois mil homens do povo voltaram, e restaram dez mil.
3ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו׃
4O SENHOR disse a Gideão: “Ainda há povo demais. Desça com eles às águas, e ali eu os testarei para você. Aquele de quem eu lhe disser: ‘Este irá com você’, esse irá com você; e aquele de quem eu lhe disser: ‘Este não irá com você’, esse não irá.”
4ויאמר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך׃
5Então ele fez o povo descer às águas; e o SENHOR disse a Gideão: “Todo aquele que lamber a água com a língua, como o cachorro lambe, você separará; da mesma forma, todo aquele que se ajoelhar para beber.”
5ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות׃
6O número dos que lamberam a água, levando a mão à boca, foi de trezentos homens; mas todo o restante do povo se ajoelhou para beber água.
6ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים׃
7O SENHOR disse a Gideão: “Eu os salvarei por meio dos trezentos homens que lamberam a água e entregarei os midianitas nas suas mãos. Que todos os outros vão embora, cada um para o seu lugar.”
7ויאמר יהוה אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם ילכו איש למקמו׃
8Então o povo tomou provisões em suas mãos e as suas trombetas; e ele enviou todos os demais homens de Israel para as suas próprias tendas, mas reteve os trezentos homens; e o acampamento de Midiã estava abaixo dele no vale.
8ויקחו את צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק׃
9Naquela mesma noite, o SENHOR lhe disse: “Levante-se, desça contra o acampamento, pois eu o entreguei em suas mãos.
9ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך׃
10Mas se você tem medo de descer, desça com Pura, seu servo, ao acampamento.
10ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל המחנה׃
11Você ouvirá o que eles dizem; e depois as suas mãos se fortalecerão para descer contra o acampamento.” Então ele desceu com Pura, seu servo, até aos postos avançados dos homens armados que estavam no acampamento.
11ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה׃
12Os midianitas, os amalequitas e todos os povos do oriente estavam espalhados pelo vale, numerosos como gafanhotos; e os seus camelos eram inumeráveis, como a areia que está na praia do mar.
12ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב׃
13Quando Gideão chegou, eis que um homem contava um sonho ao seu companheiro. Ele disse: “Eis que tive um sonho; e vi um pão de cevada vir rolando para dentro do acampamento de Midiã, e chegou à tenda, e a atingiu de tal modo que ela caiu, virando-a de cima para baixo, de modo que a tenda ficou estendida no chão.”
13ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל׃
14Seu companheiro respondeu: “Isso não é outra coisa senão a espada de Gideão, filho de Joás, um homem de Israel. Deus entregou Midiã e todo o exército em suas mãos.”
14ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה׃
15E aconteceu que, quando Gideão ouviu o relato do sonho e a sua interpretação, ele adorou. Em seguida, voltou ao acampamento de Israel e disse: “Levantem-se, pois o SENHOR entregou o exército de Midiã em suas mãos!”
15ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם את מחנה מדין׃
16Ele dividiu os trezentos homens em três companhias e colocou nas mãos de todos eles trombetas e cântaros vazios, com tochas dentro dos cântaros.
16ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים׃
17Ele lhes disse: “Olhem para mim e façam o mesmo. Eis que, quando eu chegar aos limites do acampamento, o que eu fizer, vocês também deverão fazer.
17ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון׃
18Quando eu tocar a trombeta, eu e todos os que estiverem comigo, toquem as trombetas também de todos os lados ao redor do acampamento inteiro, e gritem: ‘Pelo SENHOR e por Gideão!’”
18ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃
19Assim, Gideão e os cem homens que estavam com ele chegaram aos limites do acampamento no início da vigília média, pouco depois de terem trocado as sentinelas. Então tocaram as trombetas e quebraram os cântaros que tinham nas mãos.
19ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם׃
20As três companhias tocaram as trombetas, quebraram os cântaros e seguraram as tochas nas mãos esquerdas e as trombetas nas mãos direitas para tocar; e gritaram: “À espada pelo SENHOR e por Gideão!”
20ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון׃
21Eles permaneceram cada um no seu lugar ao redor do acampamento, e todo o exército inimigo começou a correr; e, gritando, fugiram.
21ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו׃
22Quando tocaram as trezentas trombetas, o SENHOR virou a espada de cada homem contra o seu companheiro e contra todo o exército; e o exército fugiu até Bete-Sita, em direção a Zererá, até a fronteira de Abel-Meolá, perto de Tabate.
22ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת׃
23Os homens de Israel foram convocados de Naftali, de Aser e de todo o Manassés, e perseguiram Midiã.
23ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין׃
24Gideão enviou mensageiros por toda a região montanhosa de Efraim, dizendo: “Desçam contra Midiã e tomem as águas antes deles até Bete-Bara, e também o Jordão!” Então todos os homens de Efraim foram reunidos e tomaram as águas até Bete-Bara, e também o Jordão.
24ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן׃
25Eles capturaram os dois príncipes de Midiã, Orebe e Zeebe. Mataram Orebe na rocha de Orebe, e Zeebe no lagar de Zeebe, enquanto perseguiam Midiã. Depois trouxeram as cabeças de Orebe e de Zeebe a Gideão, do outro lado do Jordão.
25וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב הביאו אל גדעון מעבר לירדן׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.