Juízes 6
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Os filhos de Israel fizeram o que era mau aos olhos do SENHOR, por isso o SENHOR os entregou nas mãos de Midiã por sete anos.
1ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים׃
2A mão de Midiã prevaleceu contra Israel; e por causa de Midiã os filhos de Israel fizeram para si os esconderijos que estão nas montanhas, as cavernas e as fortalezas.
2ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות׃
3E sucedia que, quando Israel havia semeado, os midianitas, os amalequitas e os povos do oriente subiam contra eles.
3והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו׃
4Acampavam contra eles e destruíam os produtos da terra, até a chegada a Gaza. Não deixavam nenhum sustento em Israel, nem ovelha, nem boi, nem jumento.
4ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃
5Pois subiam com os seus rebanhos e as suas tendas. Vinham como gafanhotos em multidão. Tanto eles como os seus camelos eram inumeráveis; e entravam na terra para destruí-la.
5כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה׃
6Israel ficou muito enfraquecido por causa de Midiã; e os filhos de Israel clamaram ao SENHOR.
6וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה׃
7Quando os filhos de Israel clamaram ao SENHOR por causa de Midiã,
7ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין׃
8o SENHOR enviou um profeta aos filhos de Israel; e ele lhes disse: “Assim diz o SENHOR, o Deus de Israel: ‘Eu os tirei do Egito e os tirei da casa da escravidão.
8וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים׃
9Eu os livrei da mão dos egípcios e da mão de todos os que os oprimiam, os expulsei de diante de vocês e lhes dei a sua terra.
9ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם׃
10Eu lhes disse: “Eu sou o SENHOR, o seu Deus. Vocês não temerão os deuses dos amorreus, em cuja terra habitam.” Mas vocês não deram ouvidos à minha voz.’”
10ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי׃
11O anjo do SENHOR veio e sentou-se debaixo do carvalho que estava em Ofra, que pertencia a Joás, o abiezrita. Seu filho Gideão estava malhando o trigo no lagar, para escondê-lo dos midianitas.
11ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין׃
12O anjo do SENHOR apareceu a ele e lhe disse: “O SENHOR está com você, poderoso guerreiro!”
12וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל׃
13Gideão lhe disse: “Ah, meu senhor, se o SENHOR está conosco, por que então tudo isso nos aconteceu? Onde estão todas as suas maravilhas de que nossos pais nos contaram, dizendo: ‘O SENHOR não nos tirou do Egito?’ Mas agora o SENHOR nos desamparou e nos entregou nas mãos de Midiã.”
13ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין׃
14O SENHOR olhou para ele e disse: “Vá com esta sua força, e salve Israel das mãos de Midiã. Não sou eu quem o está enviando?”
14ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך׃
15Ele lhe disse: “Ó Senhor, como salvarei a Israel? Eis que a minha família é a mais pobre em Manassés, e eu sou o menor na casa de meu pai.”
15ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי׃
16O SENHOR lhe disse: “Certamente eu estarei com você, e você ferirá os midianitas como se fossem um só homem.”
16ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד׃
17Ele lhe disse: “Se agora encontrei favor a teus olhos, então dá-me um sinal de que és tu quem fala comigo.
17ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי׃
18Por favor, não te afastes daqui até que eu volte a ti, traga a minha oferta e a coloque diante de ti.” Ele disse: “Eu esperarei até que você volte.”
18אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך׃
19Gideão entrou, preparou um cabrito e pães sem fermento de um efa de farinha. Ele colocou a carne em um cesto e o caldo em uma panela, trouxe para fora, debaixo do carvalho, e lhe apresentou.
19וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש׃
20O anjo de Deus lhe disse: “Pegue a carne e os pães sem fermento, coloque-os sobre esta rocha e derrame o caldo.” Ele assim o fez.
20ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן׃
21Então o anjo do SENHOR estendeu a ponta do cajado que estava em sua mão, e tocou a carne e os pães sem fermento; e subiu fogo da rocha e consumiu a carne e os pães sem fermento. Em seguida, o anjo do SENHOR desapareceu da sua vista.
21וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃
22Gideão percebeu que era o anjo do SENHOR; e Gideão disse: “Ai de mim, Senhor DEUS! Pois eu vi o anjo do SENHOR face a face!”
22וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים׃
23O SENHOR lhe disse: “Paz seja com você! Não tenha medo. Você não morrerá.”
23ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא לא תמות׃
24Então Gideão construiu ali um altar ao SENHOR e o chamou de “O SENHOR é Paz”. Até o dia de hoje ainda está em Ofra dos abiezritas.
24ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי׃
25Naquela mesma noite, o SENHOR lhe disse: “Tome o touro do seu pai, a saber, o segundo touro de sete anos, e derrube o altar de Baal que pertence ao seu pai, e corte o poste ídolo que está junto a ele.
25ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת׃
26Em seguida, construa um altar ao SENHOR, seu Deus, no topo desta fortaleza, de forma ordenada, e tome o segundo touro e ofereça um holocausto com a madeira do poste ídolo que você cortar.”
26ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת׃
27Então Gideão tomou dez homens dentre os seus servos e fez como o SENHOR lhe havia falado. Mas como temia a casa de seu pai e os homens da cidade, não pôde fazê-lo de dia, por isso o fez de noite.
27ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה׃
28Quando os homens da cidade se levantaram de madrugada, eis que o altar de Baal estava derrubado, e o poste ídolo que estava junto a ele cortado, e o segundo touro havia sido oferecido sobre o altar que fora construído.
28וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי׃
29Eles disseram uns aos outros: “Quem fez esta coisa?” Quando investigaram e perguntaram, disseram: “Gideão, filho de Joás, fez esta coisa.”
29ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה׃
30Então os homens da cidade disseram a Joás: “Traga o seu filho para fora, para que morra, porque ele derrubou o altar de Baal e cortou o poste ídolo que estava junto a ele.”
30ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו׃
31Joás disse a todos os que se puseram contra ele: “Vocês contenderão por Baal? Ou o salvarão? Aquele que contender por ele, seja morto pela manhã! Se ele é um deus, que ele mesmo contenda por si, porque alguém derrubou o seu altar!”
31ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו׃
32Portanto, naquele dia ele o chamou de Jerubaal, dizendo: “Que Baal contenda contra ele, porque ele derrubou o seu altar.”
32ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו׃
33Então todos os midianitas, os amalequitas e os povos do oriente se reuniram; atravessaram e acamparam no vale de Jezreel.
33וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל׃
34Mas o Espírito do SENHOR veio sobre Gideão; ele tocou uma trombeta, e os abiezritas se reuniram para segui-lo.
34ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו׃
35Ele enviou mensageiros por toda a tribo de Manassés, e eles também se reuniram para segui-lo. Ele enviou mensageiros a Aser, a Zebulom e a Naftali; e eles subiram ao encontro deles.
35ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם׃
36Gideão disse a Deus: “Se tu salvarás a Israel por minha mão, como tens falado,
36ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃
37eis que colocarei um velo de lã na eira. Se houver orvalho somente no velo, e toda a terra ao redor estiver seca, então saberei que salvarás a Israel por minha mão, como tens falado.”
37הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃
38E assim aconteceu; pois ele se levantou de madrugada no dia seguinte, espremeu o velo e torceu o orvalho do velo, enchendo uma tigela com água.
38ויהי כן וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים׃
39Gideão disse a Deus: “Que a tua ira não se acenda contra mim; e falarei apenas mais esta vez. Por favor, deixa-me fazer um teste só mais esta vez com o velo. Que o velo fique seco, e sobre toda a terra ao redor haja orvalho.”
39ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל׃
40Deus assim fez naquela noite; pois ficou seco somente no velo, e houve orvalho sobre toda a terra.
40ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.