Juízes 5
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Então Débora e Baraque, filho de Abinoão, cantaram naquele dia, dizendo:
1ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר׃
2“Porque os líderes tomaram a frente em Israel, porque o povo se ofereceu voluntariamente, bendigam ao SENHOR!
2בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה׃
3“Ouçam, reis! Prestem atenção, príncipes! Eu, sim eu, cantarei ao SENHOR. Cantarei louvores ao SENHOR, o Deus de Israel.
3שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃
4“Ó SENHOR, quando saíste de Seir, quando marchaste desde os campos de Edom, a terra tremeu, e os céus gotejaram. Sim, as nuvens gotejaram água.
4יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃
5Os montes tremeram diante da presença do SENHOR, até mesmo o Sinai tremeu diante da presença do SENHOR, o Deus de Israel.
5הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃
6“Nos dias de Sangar, filho de Anate, nos dias de Jael, os caminhos principais estavam desertos. Os viajantes andavam por caminhos tortuosos.
6בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות׃
7Os governantes cessaram em Israel. Cessaram até que eu, Débora, me levantei; Até que me levantei como mãe em Israel.
7חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׃
8Eles escolheram novos deuses. Então a guerra estava nas portas. Viu-se escudo ou lança entre quarenta mil em Israel?
8יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל׃
9Meu coração está com os governantes de Israel, que se ofereceram voluntariamente entre o povo. Bendigam ao SENHOR!
9לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה׃
10“Falem, vocês que cavalgam em jumentas brancas, vocês que se assentam em ricos tapetes, e vocês que caminham pelo caminho.
10רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו׃
11Longe do barulho dos arqueiros, nos lugares onde se tira água, ali eles relatarão os atos de justiça do SENHOR, os atos de justiça de seu domínio em Israel. “Então o povo do SENHOR desceu às portas.
11מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה׃
12‘Desperte, desperte, Débora! Desperte, desperte, entoe um cântico! Levante-se, Baraque, e leve os seus cativos, filho de Abinoão.’
12עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם׃
13“Então desceu o remanescente dos nobres e do povo. O SENHOR desceu por mim contra os poderosos.
13אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים׃
14Aqueles cuja raiz está em Amaleque desceram de Efraim, após você, Benjamim, entre os seus povos. Governantes desceram de Maquir. Os que empunham o cajado de comandante vieram de Zebulom.
14מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר׃
15Os príncipes de Issacar estavam com Débora. Como foi Issacar, assim foi Baraque. Eles desceram correndo para o vale, seguindo seus passos. Junto aos ribeiros de Rúben, houve grandes resoluções de coração.
15ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב׃
16Por que você ficou sentado entre os redis de ovelhas? Para ouvir os assobios chamando os rebanhos? Junto aos ribeiros de Rúben, houve grandes esquadrinhares de coração.
16למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב׃
17Gileade permaneceu além do Jordão. E Dã, por que demorou junto aos navios? Aser ficou assentado na costa do mar, e habitou tranquilo em suas baías.
17גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון׃
18Zebulom foi um povo que arriscou a sua vida até a morte; Naftali também, nos lugares altos do campo.
18זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה׃
19“Os reis vieram e lutaram, então os reis de Canaã lutaram em Taanaque, junto às águas de Megido. Não levaram nenhum despojo de prata.
19באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו׃
20Desde os céus lutaram as estrelas. Desde as suas órbitas, lutaram contra Sísera.
20מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא׃
21O ribeiro de Quisom os arrastou, aquele antigo ribeiro, o ribeiro de Quisom. Avante, minha alma, com força!
21נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז׃
22Então os cascos dos cavalos pisotearam por causa do galope, o galope dos seus fortes corcéis.
22אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו׃
23‘Amaldiçoem Meroz’, disse o anjo do SENHOR. ‘Amaldiçoem amargamente os seus habitantes, porque não vieram em auxílio do SENHOR, em auxílio do SENHOR contra os poderosos.’
23אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים׃
24“Bendita seja Jael entre as mulheres, a mulher de Héber, o queneu; bendita seja ela entre as mulheres na tenda.
24תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך׃
25Ele pediu água. Ela lhe deu leite. Ela lhe trouxe coalhada em uma tigela de nobres.
25מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה׃
26Ela estendeu a mão para a estaca da tenda, e a sua mão direita para o martelo de trabalhador. Com o martelo ela golpeou Sísera. Ela esmagou a sua cabeça. Sim, ela perfurou e cravou-lhe as têmporas.
26ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו׃
27Aos seus pés ele se curvou, caiu e ficou prostrado. Aos seus pés ele se curvou e caiu. Onde se curvou, ali ele caiu morto.
27בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃
28“Pela janela ela olhou, e gritou; a mãe de Sísera olhou pela treliça. ‘Por que o seu carro demora tanto a vir? Por que se atrasam as rodas dos seus carros?’
28בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃
29As suas sábias damas lhe responderam, sim, ela respondeu a si mesma:
29חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה׃
30‘Porventura não acharam e estão repartindo os despojos? Uma moça, duas moças para cada homem; para Sísera, um despojo de roupas tingidas, um despojo de roupas tingidas e bordadas, de roupas tingidas e bordadas de ambos os lados, para o pescoço daquele que toma o despojo?’
30הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃
31“Assim pereçam todos os teus inimigos, ó SENHOR, mas que aqueles que o amam sejam como o sol quando se levanta em sua força.” Então a terra teve descanso por quarenta anos.
31כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.