נחמיה 10
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה׃
1Die Versiegler aber waren: Nehemia, der Landpfleger, der Sohn Hachaljas, und Zedekia,
2שריה עזריה ירמיה׃
2Seraja, Asarja, Jeremia,
3פשחור אמריה מלכיה׃
3Pashur, Amarja, Malchia,
4חטוש שבניה מלוך׃
4Hattus, Sebanja, Malluch,
5חרם מרמות עבדיה׃
5Harim, Meremoth, Obadja,
6דניאל גנתון ברוך׃
6Daniel, Ginthon, Baruch,
7משלם אביה מימן׃
7Mesullam, Abia, Mijamin,
8מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים׃
8Maasja, Bilgai und Semaja, das waren die Priester;
9והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל׃
9die Leviten aber waren: Jesua, der Sohn Asanjas, Binnui von den Kindern Henadads, Kadmiel
10ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן׃
10und ihre Brüder: Sechanja, Hodia, Kelita, Pelaja, Hanan,
11מיכא רחוב חשביה׃
11Micha, Rehob, Hasabja,
12זכור שרביה שבניה׃
12Sakkur, Serebja, Sebanja,
13הודיה בני בנינו׃
13Hodia, Bani und Beninu;
14ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני׃
14die Häupter im Volk waren: Pareos, Pahath-Moab, Elam, Satthu, Bani,
15בני עזגד בבי׃
15Bunni, Asgad, Bebai,
16אדניה בגוי עדין׃
16Adonia, Bigevai, Adin,
17אטר חזקיה עזור׃
17Ater, Hiskia, Assur,
18הודיה חשם בצי׃
18Hodia, Hasum, Bezai,
19חריף ענתות נובי׃
19Hariph, Anathoth, Nobai,
20מגפיעש משלם חזיר׃
20Magpias, Mesullam, Hesir,
21משיזבאל צדוק ידוע׃
21Mesesabeel, Zadok, Jaddua,
22פלטיה חנן עניה׃
22Pelatja, Hanan, Anaja,
23הושע חנניה חשוב׃
23Hosea, Hananja, Hassub,
24הלוחש פלחא שובק׃
24Halohes, Pilha, Sobek,
25רחום חשבנה מעשיה׃
25Rehum, Hasabna, Maaseja,
26ואחיה חנן ענן׃
26Ahia, Hanan, Anan,
27מלוך חרם בענה׃
27Malluch, Harim und Baana.
28ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין׃
28Und das andere Volk, Priester, Leviten, Torhüter, Sänger, Tempelknechte und alle, die sich von den Völker in den Landen abgesondert hatten zum Gesetz Gottes, samt ihren Weibern, Söhnen und Töchtern, alle, die es verstehen konnten,
29מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו׃
29hielten sich zu ihren Brüdern, den Mächtigen, und kamen, daß sie schwuren und sich mit einem Eide verpflichteten, zu wandeln im Gesetz Gottes, das durch Mose, den Knecht Gottes, gegeben ist, daß sie es hielten und tun wollten nach allen Geboten, Rechten und Sitten des HERRN, unsers Herrschers;
30ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו׃
30und daß wir den Völkern im Lande unsere Töchter nicht geben noch ihre Töchter unsern Söhnen nehmen wollten;
31ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד׃
31auch wenn die Völker im Lande am Sabbattage bringen Ware und allerlei Getreide zu verkaufen, daß wir nichts von ihnen nehmen wollten am Sabbat und den Heiligen Tagen; und daß wir das siebente Jahr von aller Hand Beschwerung freilassen wollten.
32והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו׃
32Und wir legten ein Gebot auf uns, daß wir jährlich einen dritten Teil eines Silberlings gäben zum Dienst im Hause unsers Gottes,
33ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו׃
33nämlich zu Schaubrot, zu täglichem Speisopfer, zum täglichen Brandopfer, zum Opfer des Sabbats, der Neumonde und Festtage und zu dem Geheiligten und zum Sündopfer, damit Israel versöhnt werde, und zu allem Geschäft im Hause unsers Gottes.
34והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה׃
34Und wir warfen das Los unter den Priestern, Leviten und dem Volk um das Opfer des Holzes, das man zum Hause unsers Gottes bringen sollte jährlich nach unsern Vaterhäusern auf bestimmte Zeit, zu brennen auf dem Altar des HERRN, unsers Gottes, wie es im Gesetz geschrieben steht.
35ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית יהוה׃
35Und wir wollen jährlich bringen die Erstlinge unsers Landes und die Erstlinge aller Früchte auf allen Bäumen zum Hause des HERRN;
36ואת בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו׃
36und die Erstlinge unsrer Söhne und unsres Viehs, wie es im Gesetz geschrieben steht, und die Erstlinge unsrer Rinder und unsrer Schafe wollen wir zum Hause unsres Gottes bringen den Priestern, die im Hause unsres Gottes dienen.
37ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו׃
37Auch wollen wir bringen das Erste unsres Teiges und unsre Hebopfer und Früchte von allerlei Bäumen, Most und Öl den Priestern in die Kammern am Hause unsres Gottes und den Zehnten unsres Landes den Leviten, daß die Leviten den Zehnten haben in allen Städten unsres Ackerwerks.
38והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר׃
38Und der Priester, der Sohn Aarons, soll mit den Leviten sein, wenn sie den Zehnten nehmen, daß die Leviten den Zehnten ihrer Zehnten heraufbringen zum Hause unsres Gottes in die Kammern im Vorratshause.
39כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו׃
39Denn die Kinder Israel und die Kinder Levi sollen die Hebe des Getreides, Mosts und Öls herauf in die Kammern bringen. Daselbst sind die Gefäße des Heiligtums und die Priester, die da dienen, und die Torhüter und Sänger. So wollen wir das Haus unsres Gottes nicht verlassen.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.