ג'ון 6
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃
1After these things Jesus went over the sea of Galilee, which is the sea of Tiberias.
2וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃
2And a great multitude followed him, because they saw his miracles which he did on them that were diseased.
3ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃
3And Jesus went up into a mountain, and there he sat with his disciples.
4וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
4And the passover, a feast of the Jews, was nigh.
5וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃
5¶ When Jesus then lifted up his eyes, and saw a great company come unto him, he saith unto Philip, Whence shall we buy bread, that these may eat?
6ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃
6And this he said to prove him: for he himself knew what he would do.
7ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃
7Philip answered him, Two hundred pennyworth of bread is not sufficient for them, that every one of them may take a little.
8ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃
8One of his disciples, Andrew, Simon Peter’s brother, saith unto him,
9יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃
9There is a lad here, which hath five barley loaves, and two small fishes: but what are they among so many?
10ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃
10And Jesus said, Make the men sit down. Now there was much grass in the place. So the men sat down, in number about five thousand.
11ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃
11And Jesus took the loaves; and when he had given thanks, he distributed to the disciples, and the disciples to them that were set down; and likewise of the fishes as much as they would.
12ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃
12When they were filled, he said unto his disciples, Gather up the fragments that remain, that nothing be lost.
13ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
13Therefore they gathered them together, and filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which remained over and above unto them that had eaten.
14ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃
14Then those men, when they had seen the miracle that Jesus did, said, This is of a truth that prophet that should come into the world.
15וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
15¶ When Jesus therefore perceived that they would come and take him by force, to make him a king, he departed again into a mountain himself alone.
16ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
16And when even was now come, his disciples went down unto the sea,
17ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
17And entered into a ship, and went over the sea toward Capernaum. And it was now dark, and Jesus was not come to them.
18ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃
18And the sea arose by reason of a great wind that blew.
19והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃
19So when they had rowed about five and twenty or thirty furlongs, they see Jesus walking on the sea, and drawing nigh unto the ship: and they were afraid.
20ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃
20But he saith unto them, It is I; be not afraid.
21ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
21Then they willingly received him into the ship: and immediately the ship was at the land whither they went.
22ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃
22¶ The day following, when the people which stood on the other side of the sea saw that there was none other boat there, save that one whereinto his disciples were entered, and that Jesus went not with his disciples into the boat, but that his disciples were gone away alone;
23ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃
23(Howbeit there came other boats from Tiberias nigh unto the place where they did eat bread, after that the Lord had given thanks:)
24ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃
24When the people therefore saw that Jesus was not there, neither his disciples, they also took shipping, and came to Capernaum, seeking for Jesus.
25וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃
25And when they had found him on the other side of the sea, they said unto him, Rabbi, when camest thou hither?
26ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃
26Jesus answered them and said, Verily, verily, I say unto you, Ye seek me, not because ye saw the miracles, but because ye did eat of the loaves, and were filled.
27אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃
27Labour not for the meat which perisheth, but for that meat which endureth unto everlasting life, which the Son of man shall give unto you: for him hath God the Father sealed.
28ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃
28Then said they unto him, What shall we do, that we might work the works of God?
29ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃
29Jesus answered and said unto them, This is the work of God, that ye believe on him whom he hath sent.
30ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃
30They said therefore unto him, What sign shewest thou then, that we may see, and believe thee? what dost thou work?
31אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃
31Our fathers did eat manna in the desert; as it is written, He gave them bread from heaven to eat.
32ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃
32Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Moses gave you not that bread from heaven; but my Father giveth you the true bread from heaven.
33כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
33For the bread of God is he which cometh down from heaven, and giveth life unto the world.
34ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
34Then said they unto him, Lord, evermore give us this bread.
35ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃
35And Jesus said unto them, I am the bread of life: he that cometh to me shall never hunger; and he that believeth on me shall never thirst.
36ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃
36But I said unto you, That ye also have seen me, and believe not.
37כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃
37All that the Father giveth me shall come to me; and him that cometh to me I will in no wise cast out.
38כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃
38For I came down from heaven, not to do mine own will, but the will of him that sent me.
39וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃
39And this is the Father’s will which hath sent me, that of all which he hath given me I should lose nothing, but should raise it up again at the last day.
40וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
40And this is the will of him that sent me, that every one which seeth the Son, and believeth on him, may have everlasting life: and I will raise him up at the last day.
41וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃
41The Jews then murmured at him, because he said, I am the bread which came down from heaven.
42ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃
42And they said, Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? how is it then that he saith, I came down from heaven?
43ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃
43Jesus therefore answered and said unto them, Murmur not among yourselves.
44לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃
44No man can come to me, except the Father which hath sent me draw him: and I will raise him up at the last day.
45הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃
45It is written in the prophets, And they shall be all taught of God. Every man therefore that hath heard, and hath learned of the Father, cometh unto me.
46לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃
46Not that any man hath seen the Father, save he which is of God, he hath seen the Father.
47אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃
47Verily, verily, I say unto you, He that believeth on me hath everlasting life.
48אנכי הוא לחם החיים׃
48I am that bread of life.
49אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃
49Your fathers did eat manna in the wilderness, and are dead.
50זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃
50This is the bread which cometh down from heaven, that a man may eat thereof, and not die.
51אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃
51I am the living bread which came down from heaven: if any man eat of this bread, he shall live for ever: and the bread that I will give is my flesh, which I will give for the life of the world.
52ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃
52The Jews therefore strove among themselves, saying, How can this man give us his flesh to eat?
53ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃
53Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Except ye eat the flesh of the Son of man, and drink his blood, ye have no life in you.
54האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
54Whoso eateth my flesh, and drinketh my blood, hath eternal life; and I will raise him up at the last day.
55כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃
55For my flesh is meat indeed, and my blood is drink indeed.
56האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃
56He that eateth my flesh, and drinketh my blood, dwelleth in me, and I in him.
57כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃
57As the living Father hath sent me, and I live by the Father: so he that eateth me, even he shall live by me.
58זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃
58This is that bread which came down from heaven: not as your fathers did eat manna, and are dead: he that eateth of this bread shall live for ever.
59כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃
59These things said he in the synagogue, as he taught in Capernaum.
60ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
60Many therefore of his disciples, when they had heard this , said, This is an hard saying; who can hear it?
61ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃
61When Jesus knew in himself that his disciples murmured at it, he said unto them, Doth this offend you?
62מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃
62What and if ye shall see the Son of man ascend up where he was before?
63הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃
63It is the spirit that quickeneth; the flesh profiteth nothing: the words that I speak unto you, they are spirit, and they are life.
64אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃
64But there are some of you that believe not. For Jesus knew from the beginning who they were that believed not, and who should betray him.
65ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃
65And he said, Therefore said I unto you, that no man can come unto me, except it were given unto him of my Father.
66מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
66¶ From that time many of his disciples went back, and walked no more with him.
67ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃
67Then said Jesus unto the twelve, Will ye also go away?
68ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃
68Then Simon Peter answered him, Lord, to whom shall we go? thou hast the words of eternal life.
69ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃
69And we believe and are sure that thou art that Christ, the Son of the living God.
70ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃
70Jesus answered them, Have not I chosen you twelve, and one of you is a devil?
71זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃
71He spake of Judas Iscariot the son of Simon: for he it was that should betray him, being one of the twelve.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.