ג'ון 5
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
1After this there was a feast of the Jews; and Jesus went up to Jerusalem.
2ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃
2Now there is at Jerusalem by the sheep market a pool, which is called in the Hebrew tongue Bethesda, having five porches.
3שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃
3In these lay a great multitude of impotent folk, of blind, halt, withered, waiting for the moving of the water.
4כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃
4For an angel went down at a certain season into the pool, and troubled the water: whosoever then first after the troubling of the water stepped in was made whole of whatsoever disease he had.
5ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃
5And a certain man was there, which had an infirmity thirty and eight years.
6וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃
6When Jesus saw him lie, and knew that he had been now a long time in that case , he saith unto him, Wilt thou be made whole?
7ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃
7The impotent man answered him, Sir, I have no man, when the water is troubled, to put me into the pool: but while I am coming, another steppeth down before me.
8ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃
8Jesus saith unto him, Rise, take up thy bed, and walk.
9וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃
9And immediately the man was made whole, and took up his bed, and walked: and on the same day was the sabbath.
10ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃
10¶ The Jews therefore said unto him that was cured, It is the sabbath day: it is not lawful for thee to carry thy bed.
11ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃
11He answered them, He that made me whole, the same said unto me, Take up thy bed, and walk.
12וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃
12Then asked they him, What man is that which said unto thee, Take up thy bed, and walk?
13והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃
13And he that was healed wist not who it was: for Jesus had conveyed himself away, a multitude being in that place.
14ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃
14Afterward Jesus findeth him in the temple, and said unto him, Behold, thou art made whole: sin no more, lest a worse thing come unto thee.
15וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃
15The man departed, and told the Jews that it was Jesus, which had made him whole.
16ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
16And therefore did the Jews persecute Jesus, and sought to slay him, because he had done these things on the sabbath day.
17ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃
17¶ But Jesus answered them, My Father worketh hitherto, and I work.
18אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃
18Therefore the Jews sought the more to kill him, because he not only had broken the sabbath, but said also that God was his Father, making himself equal with God.
19ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃
19Then answered Jesus and said unto them, Verily, verily, I say unto you, The Son can do nothing of himself, but what he seeth the Father do: for what things soever he doeth, these also doeth the Son likewise.
20כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃
20For the Father loveth the Son, and sheweth him all things that himself doeth: and he will shew him greater works than these, that ye may marvel.
21כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃
21For as the Father raiseth up the dead, and quickeneth them ; even so the Son quickeneth whom he will.
22כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃
22For the Father judgeth no man, but hath committed all judgment unto the Son:
23מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃
23That all men should honour the Son, even as they honour the Father. He that honoureth not the Son honoureth not the Father which hath sent him.
24אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃
24Verily, verily, I say unto you, He that heareth my word, and believeth on him that sent me, hath everlasting life, and shall not come into condemnation; but is passed from death unto life.
25אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃
25Verily, verily, I say unto you, The hour is coming, and now is, when the dead shall hear the voice of the Son of God: and they that hear shall live.
26כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃
26For as the Father hath life in himself; so hath he given to the Son to have life in himself;
27ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃
27And hath given him authority to execute judgment also, because he is the Son of man.
28אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃
28Marvel not at this: for the hour is coming, in the which all that are in the graves shall hear his voice,
29ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃
29And shall come forth; they that have done good, unto the resurrection of life; and they that have done evil, unto the resurrection of damnation.
30לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃
30I can of mine own self do nothing: as I hear, I judge: and my judgment is just; because I seek not mine own will, but the will of the Father which hath sent me.
31אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃
31If I bear witness of myself, my witness is not true.
32יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃
32¶ There is another that beareth witness of me; and I know that the witness which he witnesseth of me is true.
33אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃
33Ye sent unto John, and he bare witness unto the truth.
34ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃
34But I receive not testimony from man: but these things I say, that ye might be saved.
35הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃
35He was a burning and a shining light: and ye were willing for a season to rejoice in his light.
36ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃
36¶ But I have greater witness than that of John: for the works which the Father hath given me to finish, the same works that I do, bear witness of me, that the Father hath sent me.
37והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃
37And the Father himself, which hath sent me, hath borne witness of me. Ye have neither heard his voice at any time, nor seen his shape.
38ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃
38And ye have not his word abiding in you: for whom he hath sent, him ye believe not.
39דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃
39¶ Search the scriptures; for in them ye think ye have eternal life: and they are they which testify of me.
40ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃
40And ye will not come to me, that ye might have life.
41לא אקח כבוד מבני אדם׃
41I receive not honour from men.
42אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃
42But I know you, that ye have not the love of God in you.
43אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃
43I am come in my Father’s name, and ye receive me not: if another shall come in his own name, him ye will receive.
44איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃
44How can ye believe, which receive honour one of another, and seek not the honour that cometh from God only?
45אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃
45Do not think that I will accuse you to the Father: there is one that accuseth you, even Moses, in whom ye trust.
46כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃
46For had ye believed Moses, ye would have believed me: for he wrote of me.
47ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃
47But if ye believe not his writings, how shall ye believe my words?
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.