ג'ון 6
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃
1After this, Jesus crossed to the other side of the Sea of Galilee (that is, the Sea of Tiberias).
2וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃
2A large crowd followed Him because they saw the signs He was performing on the sick.
3ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃
3Then Jesus went up on the mountain and sat down with His disciples.
4וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
4Now the Jewish Feast of the Passover was near.
5וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃
5When Jesus looked up and saw a large crowd coming toward Him, He said to Philip, “Where can we buy bread for these people to eat?”
6ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃
6But He was asking this to test him, for He knew what He was about to do.
7ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃
7Philip answered, “Two hundred denarii would not buy enough bread for each of them to have a small piece.”
8ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃
8One of His disciples, Andrew, Simon Peter’s brother, said to Him,
9יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃
9“Here is a boy with five barley loaves and two small fish. But what difference will these make among so many?”
10ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃
10“Have the people sit down,” Jesus said. Now there was plenty of grass in that place, so the men sat down, about five thousand of them.
11ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃
11Then Jesus took the loaves and the fish, gave thanks, and distributed to those who were seated as much as they wanted.
12ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃
12And when everyone was full, He said to His disciples, “Gather the pieces that are left over, so that nothing will be wasted.”
13ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
13So they collected them and filled twelve baskets with the pieces of the five barley loaves left over by those who had eaten.
14ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃
14When the people saw the sign that Jesus had performed, they began to say, “Truly this is the Prophet who is to come into the world.”
15וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
15Then Jesus, realizing that they were about to come and make Him king by force, withdrew again to a mountain by Himself.
16ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
16When evening came, His disciples went down to the sea,
17ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
17got into a boat, and started across the sea to Capernaum. It was already dark, and Jesus had not yet gone out to them.
18ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃
18A strong wind was blowing, and the sea grew agitated.
19והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃
19When they had rowed about three or four miles, they saw Jesus approaching the boat, walking on the sea—and they were terrified.
20ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃
20But Jesus spoke up: “It is I; do not be afraid.”
21ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
21Then they were willing to take Him into the boat, and at once the boat reached the shore where they were heading.
22ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃
22The next day, the crowd that had remained on the other side of the sea realized that only one boat had been there, and that Jesus had not boarded it with His disciples, but they had gone away alone.
23ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃
23However, some boats from Tiberias landed near the place where the people had eaten the bread after the Lord had given thanks.
24ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃
24So when the crowd saw that neither Jesus nor His disciples were there, they got into the boats and went to Capernaum to look for Him.
25וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃
25When they found Him on the other side of the sea, they asked Him, “Rabbi, when did You get here?”
26ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃
26Jesus replied, “Truly, truly, I tell you, it is not because you saw these signs that you are looking for Me, but because you ate the loaves and had your fill.
27אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃
27Do not work for food that perishes, but for food that endures to eternal life, which the Son of Man will give you. For on Him God the Father has placed His seal of approval.”
28ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃
28Then they inquired, “What must we do to perform the works of God?”
29ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃
29Jesus replied, “The work of God is this: to believe in the One He has sent.”
30ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃
30So they asked Him, “What sign then will You perform, so that we may see it and believe You? What will You do?
31אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃
31Our fathers ate the manna in the wilderness, as it is written: ‘He gave them bread from heaven to eat.’”
32ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃
32Jesus said to them, “Truly, truly, I tell you, it was not Moses who gave you the bread from heaven, but it is My Father who gives you the true bread from heaven.
33כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
33For the bread of God is He who comes down from heaven and gives life to the world.”
34ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
34“Sir,” they said, “give us this bread at all times.”
35ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃
35Jesus answered, “I am the bread of life. Whoever comes to Me will never hunger, and whoever believes in Me will never thirst.
36ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃
36But as I stated, you have seen Me and still you do not believe.
37כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃
37Everyone the Father gives Me will come to Me, and the one who comes to Me I will never drive away.
38כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃
38For I have come down from heaven, not to do My own will, but to do the will of Him who sent Me.
39וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃
39And this is the will of Him who sent Me, that I shall lose none of those He has given Me, but raise them up at the last day.
40וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
40For it is My Father’s will that everyone who looks to the Son and believes in Him shall have eternal life, and I will raise him up at the last day.”
41וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃
41At this, the Jews began to grumble about Jesus because He had said, “I am the bread that came down from heaven.”
42ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃
42They were asking, “Is this not Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? How then can He say, ‘I have come down from heaven?’”
43ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃
43“Stop grumbling among yourselves,” Jesus replied.
44לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃
44“No one can come to Me unless the Father who sent Me draws him, and I will raise him up at the last day.
45הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃
45It is written in the Prophets: ‘And they will all be taught by God.’ Everyone who has heard the Father and learned from Him comes to Me—
46לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃
46not that anyone has seen the Father except the One who is from God; only He has seen the Father.
47אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃
47Truly, truly, I tell you, he who believes has eternal life.
48אנכי הוא לחם החיים׃
48I am the bread of life.
49אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃
49Your fathers ate the manna in the wilderness, yet they died.
50זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃
50This is the bread that comes down from heaven, so that anyone may eat of it and not die.
51אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃
51I am the living bread that came down from heaven. If anyone eats of this bread, he will live forever. And this bread, which I will give for the life of the world, is My flesh.”
52ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃
52At this, the Jews began to argue among themselves, “How can this man give us His flesh to eat?”
53ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃
53So Jesus said to them, “Truly, truly, I tell you, unless you eat the flesh and drink the blood of the Son of Man, you have no life in you.
54האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
54Whoever eats My flesh and drinks My blood has eternal life, and I will raise him up at the last day.
55כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃
55For My flesh is real food, and My blood is real drink.
56האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃
56Whoever eats My flesh and drinks My blood remains in Me, and I in him.
57כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃
57Just as the living Father sent Me and I live because of the Father, so also the one who feeds on Me will live because of Me.
58זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃
58This is the bread that came down from heaven. Unlike your fathers, who ate the manna and died, the one who eats this bread will live forever.”
59כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃
59Jesus said this while teaching in the synagogue in Capernaum.
60ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
60On hearing it, many of His disciples said, “This is a difficult teaching. Who can accept it?”
61ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃
61Aware that His disciples were grumbling about this teaching, Jesus asked them, “Does this offend you?
62מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃
62Then what will happen if you see the Son of Man ascend to where He was before?
63הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃
63The Spirit gives life; the flesh profits nothing. The words I have spoken to you are spirit and they are life.
64אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃
64However, there are some of you who do not believe.” (For Jesus had known from the beginning which of them did not believe and who would betray Him.)
65ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃
65Then Jesus said, “This is why I told you that no one can come to Me unless the Father has granted it to him.”
66מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
66From that time on many of His disciples turned back and no longer walked with Him.
67ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃
67So Jesus asked the Twelve, “Do you want to leave too?”
68ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃
68Simon Peter replied, “Lord, to whom would we go? You have the words of eternal life.
69ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃
69We believe and know that You are the Holy One of God.”
70ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃
70Jesus answered them, “Have I not chosen you, the Twelve? Yet one of you is a devil!”
71זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃
71He was speaking about Judas, the son of Simon Iscariot. For although Judas was one of the Twelve, he was later to betray Jesus.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.