מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 16
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃
1And he came to Derbe and Lystra. And behold, there was a certain disciple there named Timothy, the son of a Jewish woman that believed; but his father was a Gentile.
2ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃
2To this man the brethren that were in Lystra and Iconium, gave a good testimony.
3בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃
3Him Paul would have to go along with him: and taking him he circumcised him, because of the Jews who were in those places. For they all knew that his father was a Gentile.
4ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃
4And as they passed through the cities, they delivered unto them the decrees for to keep, that were decreed by the apostles and ancients who were at Jerusalem.
5ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃
5And the churches were confirmed in faith, and increased in number daily.
6ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃
6And when they had passed through Phrygia, and the country of Galatia, they were forbidden by the Holy Ghost to preach the word in Asia.
7וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃
7And when they were come into Mysia, they attempted to go into Bythynia, and the Spirit of Jesus suffered them not.
8ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃
8And when they had passed through Mysia, they went down to Troas.
9וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃
9And a vision was shewed to Paul in the night, which was a man of Macedonia standing and beseeching him, and saying: Pass over into Macedonia, and help us.
10וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃
10And as soon as he had seen the vision, immediately we sought to go into Macedonia, being assured that God had called us to preach the gospel to them.
11ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃
11And sailing from Troas, we came with a straight course to Samothracia, and the day following to Neapolis;
12ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃
12And from thence to Philippi, which is the chief city of part of Macedonia, a colony. And we were in this city some days conferring together.
13וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃
13And upon the sabbath day, we went forth without the gate by a river side, where it seemed that there was prayer; and sitting down, we spoke to the women that were assembled.
14ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃
14And a certain woman named Lydia, a seller of purple, of the city of Thyatira, one that worshipped God, did hear: whose heart the Lord opened to attend to those things which were said by Paul.
15ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃
15And when she was baptized, and her household, she besought us, saying: If you have judged me to be faithful to the Lord, come into my house, and abide there. And she constrained us.
16ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃
16And it came to pass, as we went to prayer, a certain girl, having a pythonical spirit, met us, who brought to her masters much gain by divining.
17ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃
17This same following Paul and us, cried out, saying: These men are the servants of the most high God, who preach unto you the way of salvation.
18וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃
18And this she did many days. But Paul being grieved, turned, and said to the spirit: I command thee, in the name of Jesus Christ, to go out from her. And he went out the same hour.
19ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃
19But her masters, seeing that the hope of their gain was gone, apprehending Paul and Silas, brought them into the marketplace to the rulers.
20ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃
20And presenting them to the magistrates, they said: These men disturb our city, being Jews;
21ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃
21And preach a fashion which it is not lawful for us to receive nor observe, being Romans.
22ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃
22And the people ran together against them; and the magistrates rending off their clothes, commanded them to be beaten with rods.
23ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃
23And when they had laid many stripes upon them, they cast them into prison, charging the gaoler to keep them diligently.
24והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃
24Who having received such a charge, thrust them into the inner prison, and made their feet fast in the stocks.
25ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃
25And at midnight, Paul and Silas praying, praised God. And they that were in prison, heard them.
26ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃
26And suddenly there was a great earthquake, so that the foundations of the prison were shaken. And immediately all the doors were opened, and the bands of all were loosed.
27ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃
27And the keeper of the prison, awaking out of his sleep, and seeing the doors of the prison open, drawing his sword, would have killed himself, supposing that the prisoners had been fled.
28ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃
28But Paul cried with a loud voice, saying: Do thyself no harm, for we all are here.
29וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃
29Then calling for a light, he went in, and trembling, fell down at the feet of Paul and Silas.
30ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃
30And bringing them out, he said: Masters, what must I do, that I may be saved?
31ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃
31But they said: Believe in the Lord Jesus, and thou shalt be saved, and thy house.
32ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃
32And they preached the word of the Lord to him and to all that were in his house.
33ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃
33And he, taking them the same hour of the night, washed their stripes, and himself was baptized, and all his house immediately.
34ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃
34And when he had brought them into his own house, he laid the table for them, and rejoiced with all his house, believing God.
35ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃
35And when the day was come, the magistrates sent the serjeants, saying, Let those men go.
36ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃
36And the keeper of the prison told these words to Paul: The magistrates have sent to let you go; now therefore depart, and go in peace.
37ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃
37But Paul said to them: They have beaten us publicly, uncondemned, men that are Romans, and have cast us into prison: and now do they thrust us out privately? Not so; but let them come,
38ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃
38And let us out themselves. And the serjeants told these words to the magistrates. And they were afraid, hearing that they were Romans.
39ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃
39And coming, they besought them; and bringing them out, they desired them to depart out of the city.
40ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃
40And they went out of the prison, and entered into the house of Lydia; and having seen the brethren, they comforted them, and departed.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.