מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃
1Then the high priest said: Are these things so?
2ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃
2Who said: Ye men, brethren, and fathers, hear. The God of glory appeared to our father Abraham, when he was in Mesopotamia, before he dwelt in Charan.
3ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃
3And said to him: Go forth out of thy country, and from thy kindred, and come into the land which I shall shew thee.
4ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃
4Then he went out of the land of the Chaldeans, and dwelt in Charan. And from thence, after his father was dead, he removed him into this land, wherein you now dwell.
5ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃
5And he gave him no inheritance in it; no, not the pace of a foot: but he promised to give it him in possession, and to his seed after him, when as yet he had no child.
6ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃
6And God said to him: That his seed should sojourn in a strange country, and that they should bring them under bondage, and treat them evil four hundred years.
7וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃
7And the nation which they shall serve will I judge, said the Lord; and after these things they shall go out, and shall serve me in this place.
8ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃
8And he gave him the covenant of circumcision, and so he begot Isaac, and circumcised him the eighth day; and Isaac begot Jacob; and Jacob the twelve patriarchs.
9ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃
9And the patriarchs, through envy, sold Joseph into Egypt; and God was with him,
10ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃
10And delivered him out of all his tribulations: and he gave him favour and wisdom in the sight of Pharao, the king of Egypt; and he appointed him governor over Egypt, and over all his house.
11ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃
11Now there came a famine upon all Egypt and Chanaan, and great tribulation; and our fathers found no food.
12וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃
12But when Jacob had heard that there was corn in Egypt, he sent our fathers first:
13ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃
13And at the second time, Joseph was known by his brethren, and his kindred was made known to Pharao.
14וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃
14And Joseph sending, called thither Jacob, his father, and all his kindred, seventy-five souls.
15וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃
15So Jacob went down into Egypt; and he died, and our fathers.
16ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃
16And they were translated into Sichem, and were laid in the sepulchre, that Abraham bought for a sum of money of the sons of Hemor, the son of Sichem.
17ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃
17And when the time of the promise drew near, which God had promised to Abraham, the people increased, and were multiplied in Egypt,
18עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃
18Till another king arose in Egypt, who knew not Joseph.
19וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃
19This same dealing craftily with our race, afflicted our fathers, that they should expose their children, to the end they might not be kept alive.
20בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃
20At the same time was Moses born, and he was acceptable to God: who was nourished three months in his father’s house.
21וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃
21And when he was exposed, Pharao’s daughter took him up, and nourished him for her own son.
22וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃
22And Moses was instructed in all the wisdom of the Egyptians; and he was mighty in his words and in his deeds.
23ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃
23And when he was full forty years old, it came into his heart to visit his brethren, the children of Israel.
24וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃
24And when he had seen one of them suffer wrong, he defended him; and striking the Egyptian, he avenged him who suffered the injury.
25ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃
25And he thought that his brethren understood that God by his hand would save them; but they understood it not.
26ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃
26And the day following, he shewed himself to them when they were at strife; and would have reconciled them in peace, saying: Men, ye are brethren; why hurt you one another?
27והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
27But he that did the injury to his neighbour thrust him away, saying: Who hath appointed thee prince and judge over us?
28הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃
28What, wilt thou kill me, as thou didst yesterday kill the Egyptian?
29ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃
29And Moses fled upon this word, and was a stranger in the land of Madian, where he begot two sons.
30ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃
30And when forty years were expired, there appeared to him in the desert of mount Sina, an angel in a flame of fire in a bush.
31וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃
31And Moses seeing it, wondered at the sight. And as he drew near to view it, the voice of the Lord came unto him, saying:
32אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃
32I am the God of thy fathers; the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob. And Moses being terrified, durst not behold.
33ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃
33And the Lord said to him: Loose the shoes from thy feet, for the place wherein thou standest, is holy ground.
34ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃
34Seeing I have seen the affliction of my people which is in Egypt, and I have heard their groaning, and am come down to deliver them. And now come, and I will send thee into Egypt.
35הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃
35This Moses, whom they refused, saying: Who hath appointed thee prince and judge? him God sent to be prince and redeemer by the hand of the angel who appeared to him in the bush.
36והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃
36He brought them out, doing wonders and signs in the land of Egypt, and in the Red Sea, and in the desert forty years.
37הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃
37This is that Moses who said to the children of Israel: A prophet shall God raise up to you of your own brethren, as myself: him shall you hear.
38הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃
38This is he that was in the church in the wilderness, with the angel who spoke to him on mount Sina, and with our fathers; who received the words of life to give unto us.
39הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃
39Whom our fathers would not obey; but thrust him away, and in their hearts turned back into Egypt,
40ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃
40Saying to Aaron: Make us gods to go before us. For as for this Moses, who brought us out of the land of Egypt, we know not what is become of him.
41ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃
41And they made a calf in those days, and offered sacrifices to the idol, and rejoiced in the works of their own hands.
42ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃
42And God turned, and gave them up to serve the host of heaven, as it is written in the books of the prophets: Did you offer victims and sacrifices to me for forty years, in the desert, O house of Israel?
43ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃
43And you took unto you the tabernacle of Moloch, and the star of your god Rempham, figures which you made to adore them. And I will carry you away beyond Babylon.
44משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃
44The tabernacle of the testimony was with our fathers in the desert, as God ordained for them, speaking to Moses, that he should make it according to the form which he had seen.
45ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃
45Which also our fathers receiving, brought in with Jesus, into the possession of the Gentiles, whom God drove out before the face of our fathers, unto the days of David.
46והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃
46Who found grace before God, and desired to find a tabernacle for the God of Jacob.
47ושלמה בנה לו בית׃
47But Solomon built him a house.
48אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃
48Yet the most High dwelleth not in houses made by hands, as the prophet saith:
49השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃
49Heaven is my throne, and the earth my footstool. What house will you build me? saith the Lord; or what is the place of my resting?
50הלא את כל אלה ידי עשתה׃
50Hath not my hand made all these things?
51קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃
51You stiffnecked and uncircumcised in heart and ears, you always resist the Holy Ghost: as your fathers did, so do you also.
52מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃
52Which of the prophets have not your fathers persecuted? And they have slain them who foretold of the coming of the Just One; of whom you have been now the betrayers and murderers:
53אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃
53Who have received the law by the disposition of angels, and have not kept it.
54ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃
54Now hearing these things, they were cut to the heart, and they gnashed with their teeth at him.
55והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃
55But he, being full of the Holy Ghost, looking up steadfastly to heaven, saw the glory of God, and Jesus standing on the right hand of God. And he said: Behold, I see the heavens opened, and the Son of man standing on the right hand of God.
56ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃
56And they crying out with a loud voice, stopped their ears, and with one accord ran violently upon him.
57ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃
57And casting him forth without the city, they stoned him; and the witnesses laid down their garments at the feet of a young man, whose name was Saul.
58וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃
58And they stoned Stephen, invoking, and saying: Lord Jesus, receive my spirit.
59ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃
59And falling on his knees, he cried with a loud voice, saying: Lord, lay not this sin to their charge. And when he had said this, he fell asleep in the Lord. And Saul was consenting to his death.
60ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃
no verse 60 in this text
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.